ערימת פסולת

מִידֶן (Midden), ערימת פסולת ארכאולוגית שנוצרה על ידי בני אדם. אלה אתרים שבהם נאגרו שאריות מהחיים היומיומיים.

ערימות יכולות להיווצר בפעם אחת על ידי קבוצות נוודים. הן גם יכולות להיבנות במשך דורות של התיישבות קבע. בשימוש החוזר נוצרת סטרטיגרפיה, שכבות משומרות שמספרות על רצף הזמן.

במידן אפשר למצוא עצמות של חיות, שאריות אוכל, קונכיות, שברים של קדרות, וגם פסולת אחרת. פריטים אלה עוזרים לחקור תזונה, מנהגים וסביבה של עמי־הקדם. בערימות עם לחות גבוהה ותנאים בלי חמצן (אנאירוביים), שומרים פרטים עדינים של הסביבה. הם משמשים לחקר האקלים והשימוש באתר בעונות שונות.

דוגמה מפורסמת היא ערימת הפסולת במזרח צ'ינסברי, במישור סולסברי שבבריטניה. היא מתוארכת לאלף הראשון לפני הספירה. הערימה בנויה משכבות של חלמיש, פחם, עצמות, קדרות וצואה. גובהה כ־2.5 מטר ורוחבה כ־140 מטר, למרות אלפי שנות חשיפה. כמה ארכאולוגים סבורים שחלק מהחומר הושלך באופן טקסי, וזה מסביר את גודלה.

בערימות צדפים לחופיות, כמו בצפון ובדרום אמריקה ובאוסטרלאסיה, רוב החומר הוא קונכיות רכיכות. חלק מהן מייצגות ארוחות בודדות, וחלקן נערמו במשך מאות שנים והן עצומות בממדיהן. בברזיל קוראים להן סאמבקויס, והן נוצרו לאורך תקופה ארוכה מהאלף השישי לפני הספירה ועד הגעת האירופים.

מִידֶן (Midden) הוא ערימת פסולת ישנה. זו ערימה של שאריות מאנשים.

בערימות כאלה שוכבים עצמות חיות, שברים של כלים וקונכיות. אלו עוזרים להבין מה אנשים אכלו ומה עשו.

כשערימה נבנית במשך זמן, היא יוצרת שכבות. השכבות עוזרות לדעת מי השתמש במקום ומתי.

דוגמה גדולה נמצאת במישור סולסברי בבריטניה. היא קדומה מאוד. יש בה שכבות של אבק, עצמות וכלים. חלק מהחוקרים אומרים שהאוכל הושלך שם גם בטקסים.

בערי חוף יש ערימות צדפים. אלה עשויות מקונכיות של רכיכות. בברזיל קוראים להן סאמבקויס. הן נבנו לאורך אלפי שנים, עוד לפני הגעת האירופים.