ערק

ערק (בערבית: עَرَق) הוא משקה אלכוהולי ממשפחת משקאות האניס. הכתיב "ארק" נובע מהגייה טורקית, אך השם הערבי המקורי קשור במילה "זיעה". משמעות זאת נובעת מתהליך הזיקוק (חימום להפרדת רכיבים) שבו נוצרות טיפות עיבוי.

הערק מוכן מתסיסה של ענבים, ובאזורים מסוימים גם מתמרים או מתאנים. לאחר התסיסה מזקקים את הנוזל כדי להעלות את ריכוז האלכוהול. לפני סבב הזיקוק השני בדרך כלל מוסיפים זרעי או עלי אניס, התבלין שנותן לערק את טעמו המוכר.

המשקה שקוף ובעל תכולת אלכוהול גבוהה, בדרך כלל 40%, 80%. את הערק שותים לעיתים קרובות עם קרח או מים קרים. כשמוסיפים מים, יורדת היכולת של האלכוהול להמיס את השמנים האתריים של האניס. שמנים אלה יוצאים כטיפות זעירות והמראה הופך ל"חלבי".

ערק דומה למשקאות טורקיים ויווניים כמו ראקי ואוזו. לעיתים מוסיפים לו טעמים נוספים, כמו רוזטה (טעם שקדים), נענע, לימון, שורש אקסוס (שוש קירח) או וניל. ביוון מוסיפים גם מסטיקא. בקרב יהודי צפון־אפריקה קראו לערק "מֵחְיָה". משקה קרוב בשם בוכה מופק מתאנים.

ערק מזחלה בלבנון נקרא "ערק זחלאווי" ונחשב ליוקרתי יותר.

בישראל קיימים מותגי ערק מוכרים, בין המובילים: ערק רמאללה, "ערק חדאד" ועבור הקהל היהודי "עלית הארק" שמיוצר על ידי יקב הגליל (בבעלות משפחת גולד). בעקבות תקופות קשות במחייה ובגלל היותו זול יחסית, הערק הפך לפופולרי בקרב עולים חדשים. ב־1 ביולי 2013 רפורמת מיסוי הכפילה את מחיר הערק, בעוד שמחירם של משקאות יקרים יותר הוזל.

ערק הוא משקה אלכוהולי בטעם אניס. אניס הוא תבלין עם ריח וטעם מתוק-חריף.

את הערק מכינים מתסיסה של ענבים. באתרים אחרים משתמשים בתמרים או בתאנים. אחרי התסיסה מחממים את הנוזל ומפרידים את החלקים החזקים. החימום הזה נקרא זיקוק.

לפני זיקוק נוסף מוסיפים זרעי אניס. הערק ברור כמו מים. יש בו הרבה אלכוהול, בין 40% ל־80%.

כשהוספים מים, השמנים קטנים של האניס יוצאים החוצה. בגלל זה המשקה נראה לעיתים "חלבי".

את הערק שותים עם קרח או עם מים. הוא דומה למשקאות ראקי ואוזו. לפעמים מוסיפים לו טעמים כמו שקדים, נענע או וניל.

בישראל יש מותג בשם "עלית הארק" שמיוצר על ידי יקב הגליל. יש גם ערק מיוחד מזחלה בלבנון שנקרא "ערק זחלאווי".

שתייה מרובה יכולה לפגוע בבריאות. לכן שותים ערק בכמות קטנה בלבד.