לפי מגילת אסתר (ספר התנ"ך שמתאר את פורים) עשרת בני המן היו עשרה מבניו של המן האגגי. הם נהרגו בי"ג באדר ונתלו למחרת על העץ שעליו היה תלוי אביהם, שנידון למות בניסן של השנה הקודמת, לאחר שהועלה על העץ אחד עשר חודשים קודם.
בני המן היו נכדיהם של המדתא ושל אמתלאי בת עורבי. הם נחשבי לצאצאי אגג מלך עמלק.
ברשימת השמות שמוזכרת במקורות מופיע גם דיון על משמעות השם. יש הסבורים שמקורו במילה Parshinta, ופירושה קשור ל"נולד ססגוני" או "נברא על ידי הססגוני". פרופ' שוורץ הציע שהשם במקור הוא Parshanta+Dāta, כלומר "נולד לאדם ססגוני".
לפי המדרשים (אוסף אגדות ופירושים מסורתיים) היו להמן עוד בנים רבים יותר. בתלמוד מובאות דעות שונות: יש שאומרים 30, יש שאומרים 90, ויש שאומרים 208. פירושים אלה נובעים מקריאות שונות של הפסוקים ומהסבר הגימטריא (שיטה שממירה אותיות למספרים).
רש"י מצטט את חז"ל ומפרש שעשרת אלו שהוצגו במגילה הם אלה שנהרגו ונתלו, ושמותיהם קשורים גם לדברי השנאה שנכתבו על היהודים ולסיפור שבספר עזרא.
שמותיהם של בניו של המן מוזכרים גם בפיוט "מעוז צור" (פיוט = שיר דתי) שמושר בחנוכה. כמו כן, לקריאת שמותיהם במגילת אסתר בפורים יש מאפיינים טקסיים מיוחדים. במקורות נזכר גם שברקם של שמות אלה נשאר בביטויים בשפת היומיום.
לפי מגילת אסתר (הספר על פורים) היו למן עשרה בנים. הם נהרגו בי"ג באדר. הם נתלו למחרת על העץ שבו תלוי אביהם.
הם היו נכדים של המדתא ושל אמתלאי. הם היו מצאצאי אגג, מלך עמלק. (עמלק עם אויבי ישראל בעבר.)
יש העוסקים בשמות ובמשמעותם. חלק אומרים שהשם קשור למילה פרשינטה. יש גם חוקרים שאמרו פירושים שונים לשם.
במדרשים (סיפורים ומסורות) נכתב שלמן היו עוד בנים. יש דעות שונות על מספרם: כמה עשרות ואף יותר.
שמות בני המן מוזכרים בשיר "מעוז צור" שמושמע בחנוכה. גם בקריאת המגילה בפורים יש דגש על שמות אלה. חלק מביטויי היום-יום לקוחים משמותיהם.
תגובות גולשים