פאבל הראשון, קיסר רוסיה

פאבל הראשון נולד ב-1 באוקטובר 1754. אמו הייתה יקטרינה השנייה, שנודעה אחר כך כ'יקטרינה הגדולה'. באופן רשמי אביו היה פיוטר השלישי, אך נטו סברות שאביו האמיתי היה מאהבה של יקטרינה, סרגיי סלטיקוב. היחסים בין פאבל לאימו היו מתוחים. הוא האשים אותה גם בהתנהגויות קשות כלפיו.

מחנכו העיקרי היה ניקיטה פנין. בהשפעתו פאבל תמך בקרבה לפרוסיה. אחרי מותו של אביו ב-1762 מונה פאבל לדוכס הולשטיין-גוטורפ. ב-1773 הוא קיבל תארים ונחלות שונות, ובאותה תקופה נישא פעמיים: ראשונה לווילהלמינה שהלכה לידיו בלידה, ושנית לסופיה דורותיאה שנטלה את השם מריה פיודורובנה.

יקטרינה ריחקה אותו מבירת רוסיה ונתנה לו אחוזות כמו פאבלובסק וגטצ'ינה. שם אייש חטיבת חיילים פרטית ואימן אותם לפי השיטה הפרוסית, שיטה צבאית קפדנית שמקורה בפרוסיה.

כשיקטרינה מתה בנובמבר 1796, פאבל קיבל את הכתר. מעשהו הראשון היה לבטל את צוואתה ולבצע שינויים שאמו הייתה מתנגדת להם. הוא צמצם את כוחם של האצילים (האצולה, כלומר בני המעמד הגבוה) והשיב חירות לחלק מהאסירים הפוליטיים. הוא גם בוטל תוכניות למלחמה בפרס והתנגד להשפעה צרפתית על רוסיה.

בענייני חוץ פאבל היה בלתי יציב. בשנים מסוימות יצא נגד צרפת והצטרף לקואליציות נגדית. ב-1798 שלח כוחות לאיטליה ולים התיכון. אחר כך, ב-1801, חתם על שלום עם צרפת ושינה את מדיניותו נגד בריטניה. חלק ממעשיו הונעו משיקולים אישיים, למשל מעורבותו בענייני האי מלטה, מקום מקלט של מסדר אבירים צבאי שבחר בו למנהיג רוחני.

פאבל קידם רפורמות, פיטר קצינים בכירים והרבה אצילים כעסו. בליל 23 במרץ 1801 רצחו אותו קושרים בחדרה של טירת מיכאילובסקי בסנקט פטרבורג. המנהיג בין הקושרים היה הרוזן בניגסן. לאחר מותו עלה לשלטון בנו, אלכסנדר הראשון.

מריה פיודורובנה הייתה אשתו השנייה. מפאבל נולדו עשרה ילדים חוקיים. לו גם היו שני ילדים מלידות מחוץ לנישואין: סמיון, שנעשה קצין ונפטר בטביעה בגיל 22, ומארפה, שנפטרה בילדותה.

פאבל נולד ב-1754. אמו הייתה יקטרינה הגדולה. יש אומרים שאביו האמיתי היה מישהו אחר.

הוא לא התחבר טוב עם אמו. מחנכו היה ניקיטה פנין. כשהיה צעיר קיבל תארים ונחלות.

בשנת 1796 פאבל הפך לקיסר (קיסר = ראש המדינה). הוא ביטל חלק מרצונות אמו. נתן זכויות לצמיתים (צמיתים = אנשים שעבדו אצל האצילים) ושחרר אסירים פוליטיים.

פאבל שינה לעיתים קרובות את ההחלטות על יחסי חוץ. לפעמים נלחם נגד צרפת, ובפעמים עשה שלום. הוא היה מעורב גם בסיפור של האי מלטה.

ב-23 במרץ 1801 כמה אנשים מהאצולה הרגו את פאבל בארמונו. אחרי מותו עלה בנו, אלכסנדר, למלוכה.

פאבל התחתן עם מריה פיודורובנה. היו לו עשרה ילדים חוקיים. היו לו גם שני ילדים מחוץ לנישואים.