פאול ארליך (14 במרץ 1854, 20 באוגוסט 1915) היה מדען יהודי-גרמני שזכה בפרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בשנת 1908. הוא התמחה בהמטולוגיה (חקר הדם), אימונולוגיה (חקר מערכת החיסון) וכימותרפיה (שימוש בכימיקלים לטיפול במחלות). ארליך טבע את המונח "כימותרפיה" וחזה את רעיון האוטואימוניות, שלפי המונח שלו היתה "רעלת עצמית מן הגיהנום". לו גם מיוחסת ההוכחה הניסויית הראשונה למחסום דם-מוח.
נולד בשנת 1854 בעיירה שטרהלן שבשלזיה, למשפחה יהודית אמידה. כבר בילדותו התעניין במיוחד בכימיה. למד בגמנסיה בוורוצלב, והמשיך ברפואה בשטרסבורג, פרייבורג ולייפציג. במחקר הצביע רקמות שעסק בו כבר כסטודנט, והוא השלים דוקטורט ב-1878 על צביעות היסטולוגיות (שיטות לצביעת רקמות לצפייה במיקרוסקופ).
לאחר סיום ההכשרה הקלינית כתב עבודה על צורכי החמצן של הגוף וקיבל הזדמנויות בבתי חולים, אך בחר להישאר במחקר. מונה לפרופסור ב-1884, והוזמן לجامعة ברלין ב-1887. בשנותיו חלה בשחפת, ובילה שנתיים במצרים להתאוששות. כשחזר, משרדו הוחלף ולכן הקים מעבדה פרטית שעסקה במחקר.
בשנת 1890 קיבל הזמנה מרוברט קוך לעבודה במכון למחלות מידבקות. יחד עם אמיל אדולף פון בהרינג פיתח שיטות להעברת נסיוב שהכיל נוגדנים לטיפול בצפדת; עבודתם הובילה לתאוריית השרשרת הצידית ב-1897, שאז נהוגה להסביר כיצד תאים ומולקולות בדם מגיבים לפתוגנים.
ב-1896 מונה למנהל מכון לחקר נוזל הדם. ב-1899 המכון עבר לפרנקפורט והפך למכון המלכותי לרפואה ניסיונית. שם חקר ארליך כימותרפיה ומחלות זיהומיות. ב-1906 גילה את נוסחת האטוקסיל (atoxyl), שיצאה בתור חומר יעיל נגד מחלת השינה. אחר כך חיפש להפחית את רעילותו של החומר. ב-1909 יחד עם תלמידו סהאצ'ירו האטה פיתח את הסלברסן (Salvarsan), טיפול פורץ דרך נגד עגבת. תרופה זו הובילה למחקרים שהניבו אחר כך תרופות סולפה ופניצילין.
על תרומותיו לתחום המערכת החיסונית קיבל ארליך את פרס נובל ב-1908, ביחד עם איליה מצ'ניקוב. הוא תרם לטכניקות של העברת נסיוב נוגדנים, והניח את ההשערה שהתאים כוללים קולטן שמתחבר לחומרים מזיקים; הרכיבים המשוחררים מזה מייצרים נוגדנים.
בשנת 1913 הוצעה לו הובלת האוניברסיטה העברית והוא נרתם להקמתה, אך המהלך נעצר במלחמת העולם הראשונה. ארליך נפטר משבץ ב-20 באוגוסט 1915, בגיל 61, ונקבר בבית העלמין היהודי בפרנקפורט.
ב-1883 נישא להדוויג פינקוס. לזוג נולדו שתי בנות, שטפי ומריאנה. מריאנה נישאה לאדמונד לנדאו, מאנשי האקדמיה שייסד את המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית.
ארליך פיתח את רעיון "כדור הקסם": חומר שיפגע בחיידק הגורם למחלה בלי לפגוע ברקמה סביבו. רעיון זה נולד מעבודתו בצביעת רקמות וחיידקים, שם חיפש שיטות סלקטיביות לצביעה. הוא חשב שאם אפשר לצבוע רק את האורגניזם החולה, אפשר גם להוביל אליו רעלן ממוקד.
במעשה, הבעיה היא שהצבע עצמו לא תמיד הוא הגורם הפעיל. דוגמה לכך היא פרונטוזיל, תרופת סולפה שבה החומר הפעיל הוא סולפנילמיד ולא הצבע. רעיון הכדור הקסם התממש במלואו רק מאוחר יותר עם המצאת נוגדנים מונוקלונליים.
פאול ארליך נולד ב-1854 ונפטר ב-1915. הוא היה מדען יהודי-גרמני.
הוא חקר את הדם ואת המערכת החיסונית. מערכת החיסון היא הגוף שמגן עלינו מחיידקים.
ארליך למד רפואה ובעיקר אהב לצבוע רקמות ולבחון אותן במיקרוסקופ. צביעה עוזרת לראות חיידקים.
הוא עבד במעבדות בגרמניה וביקר במצרים בזמן שהחלים ממחלה.
ב-1883 הוא נישא להדוויג ולזוג נולדו שתי בנות.
אחת הבנות נישאה לאדמונד לנדאו, שחיבר בין מתמטיקה לאוניברסיטה בירושלים.
ארליך חשב על "כדור הקסם". הכוונה היא תרופה שמזהה את החיידק ותפגע רק בו.
הרעיון נולד מהדרך שבה צובעים חיידקים. אבל צבע לא תמיד עושה את העבודה.
בהמשך הוא פיתח תרופה חשובה בשם סלברסן לטיפול בעגבת. תרופה זו פתחה דרך לתרופות נוספות.
תגובות גולשים