פאולינה הקדושה

פאולינה הקדושה מלבו המתייסר של ישו (בפורטוגזית: Santa Paulina do Coração Agonizante de Jesus; 16 בדצמבר 1865 - 9 ביולי 1942) היא קדושה ברזילאית-איטלקית.


היא נולדה ב-1865 באיטליה בשם אמאבילה לוצ'יה ויסינטיינר בעיר Vigolo Vattaro. בגיל שמונה החלה לעבוד במפעל משי כדי לעזור לפרנסת משפחתה. סביב 1875 המשפחה היגרה לברזיל והתיישבה בנובה טרנטו שבסנטה קטרינה.

בשנת 1887 מתה אמה בלידה. אמאבילה טיפלה בבית עד שאביה התחתן בשנית, ומצב זה מנע ממנה לנדור נדרים דתיים (נדרים = הבטחות רשמיות להצטרף לחיים נזירים) ולעזוב לחיי נזירות.

היא וידידותה וירג'יניה ניקולודי טיפלו בחולה קשה בשם לוצ'יה אנג'לה ויויאני. מהעבודה הזאת נולדה הקהילה שקרויה "האחיות הקטנות של לידת הבתולין" (Congregação das Irmãzinhas da Imaculada Conceição). בדצמבר 1890 נדרו אמאבילה וחברותיה רשמית, והיא קיבלה את השם פאולינה מלבו המתייסר של ישו.

ב-1903 נבחרה פאולינה להנהגת הקהילה. באותה שנה ביקשו המיסיונרים שהקהילה תעבור לסאו פאולו. שם פעלו הש Sisters בשכונת איפירנגה, טיפלו בעזובים, בביתומים ובילדים ששוחררו מעבדות.

הקהילה גדלה במהירות. ב-1909 נוצרו מתחים פנימיים, ופאולינה סולקה מתפקידה על ידי הארכיהגמון ונשלחה לברגנסה פאוליסטה לטפל בקשישים וחולים. היא קיבלה זאת בשקט.

חזרה לקהילה התאפשרה ב-1918. היא חיה מעתה חיים פרושים, הקדישה עצמה לתפילה ולמדיטציה. ב-1933 הוענקה לקהילה הכרה רשמית על ידי האפיפיור פיוס ה-11, שפאולינה כונתה "אם המייסדות הנכבדה".

בריאותה הדרדרה בעקבות סוכרת. ב-1938 נגרמו לה זיהומים ונקטעו אצבע ויד ימין. בהמשך הושפעה ראייתה והתעוורה. בשילוב של סוכרת וסרטן ריאות נפטרה ב-9 ביולי 1942, בגיל 77. מילותיה האחרונות היו: "רצון האל יתממש".

ב-18 באוקטובר 1991 הוכרה בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני (בפלוריאנופוליס) וכאשר ב-19 במאי 2002 קודשה ברומא, היא הפכה לקדושה הראשונה של ברזיל. פאולינה גם נחשבת לקדושה היחידה הידועה שסבלה מסוכרת, ולכן קהל של חולי סוכרת רואה בה פטרונית.

בשנות התשעים מנתה הקהילה כשתי אלף אחיות, מתלמדות ונערות שמחכות להצטרף. לאחיות היו גם מוסדות מחוץ לברזיל, בין היתר בארגנטינה, צ'ילה, ניקרגואה ואיטליה.

פאולינה (שמה בלידה אמאבילה לוצ'יה ויסינטיינר) נולדה ב-1865 באיטליה. כשהייתה ילדה היא עבדה במפעל משי כדי לעזור למשפחה.

בשנות נעוריה המשפחה עברה לברזיל. שם היא וסבתה החורגת טיפלו באנשים חולים ובלבדיים. מהעזרה הזאת קמה קבוצה של נשים שעזרו לילדים וחולים. הקבוצה נקראת "האחיות הקטנות של לידת הבתולין".

ב-1890 היא נדרה והפכה לאחות דתית. היא קיבלה את השם פאולינה. בהמשך הנהיגה את הקהילה ועבדה בסאו פאולו. האחיות עזרו ליתומים, לקשישים ולחולים.

פאולינה חלתה בסוכרת (מחלה שבה רמת הסוכר בדם גבוהה). בגלל המחלה חתכו לה אצבע ואז את ידה, ולאחר זמן ארוך היא גם התעוורה. היא נפטרה ב-1942. אמרה לפני מותה: "רצון האל יתממש".

בשנים הבאות הכיר בה האפיפיור והפך אותה לקדושה ב-2002. קדושה (אישה שהכנסייה מחשיבה כמי שעשתה מעשים טובים מאוד) נחשבת היום כפטרונה של חולי סוכרת.

הקהילה שלה גדלה ויש לה אחיות ובתי ספר גם מחוץ לברזיל.