אליס, נסיכת באטנברג

הנסיכה אליס פון באטנברג (25 בפברואר 1885, 5 בדצמבר 1969) הייתה נינתה של המלכה ויקטוריה, אם הנסיך פיליפ דוכס אדינבורו, וסבתו מצד אביו של המלך צ'ארלס השלישי.

אליס נולדה בטירת וינדזור. היא הייתה חירשת מלידה, כלומר לא שמעה טוב או בכלל. בעידוד אמה למדה קריאת שפתיים באנגלית, צרפתית וגרמנית, ומאוחר יותר גם ביוונית. בילדותה התגוררה באנגליה, בגרמניה ובמלטה, וביקרה אצל קרובי משפחה מלכותיים ברחבי אירופה. היא למדה קצת ספרות ומוזיקה, וקיבלה שיעורי פסנתר.

ב-1903 נישאה לאנדראס, נסיך יוון ודנמרק. לאחר הנישואים התיישבו בני הזוג ביוון, שם אליס התמקדה בפעילות צדקה. בני הזוג חיו באתונה ובקורפו, ונולדו להם מספר ילדים, ביניהם בנם היחיד פיליפ בשנת 1921.

במהלך מלחמות הבלקן אליס שירתה כאחות בשטח והקימה בתי חולים צבאיים. על תרומתה קיבלה את אות הצלב האדום המלכותי הבריטי. בזמן מלחמת העולם הראשונה משפחת המלוכה היוונית נקלעה למשבר פוליטי, וב-1917 הוגלו אליס ובעלה. הם חיו תקופות בגלות בשווייץ ובצרפת, וחזרו ליוון כשהמלוכה השבה לשלטון.

במה שנות ה-20 וה-30 חייה השתנו. אליס התקרבה לדת וטענה לחזיונות וניסים. ב-1930 אובחנה כסובלת מסכיזופרניה, הפרעה נפשית שמערבת מחשבות לא מציאותיות ופעמים קושי להבדיל בין ממשי לדמיוני, ואושפזה במשך כמה שנים. לאחר שחרורה חיה בנפרד מבעלה והתמסרה לפעילות דתית וצדקה.

בשנות ה-30 חזרה לאתונה והקדישה עצמה לעזרה לנזקקים. בזמן המלחמה ביוון (1940, 1944) סבלה המדינה מרעב וכיבוש. אליס ארגנה בתי תמחוי, מרכזי בריאות וסיוע לתושבים. בנוסף, הסתירה כמה יהודים מאימת הנאצים, ובכך הצילה חיי משפחות.

במהלך הכיבוש הנאצי ביוון אליס מסתירה בין היתר את האלמנה רחל כהן ואת ילדיה. המעשה נעשה בסיכון אישי גדול. על פעולות אלה הוכרה אליס לאחר מותה בתואר חסידת אומות העולם ב-1994.

לאחר המלחמה ייסדה אליס מסדר נזירות בשם "האחווה הנוצרית של מרתה ומרים" כדי להכשיר נשים לטיפול בנזקקים. הניסיון להקים מוסד גדול התקשה מבחינה כלכלית, והקהילה התפוררה בסוף שנות ה-50. למרות זאת המשיכה בפעילות דתית וציבורית.

ב-1967, לאחר ההפיכה הצבאית ביוון, הוזמנה אליס על ידי בנה והמלכה אליזבת השנייה להתגורר בארמון בקינגהאם בלונדון. שם חיה בשנים האחרונות עם משפחתה.

אליס נפטרה בארמון בקינגהאם ב-5 בדצמבר 1969. היא הוטבלה תחילה בקפלת סן-ז'ורז', ובשנת 1988 הועברו שרידיה והוטמנו בכנסיית מריה מגדלנה בהר הזיתים בירושלים, על פי בקשתה. ב-1994 הוכרזה חסידת אומות העולם על הצלת יהודים בזמן המלחמה.

הנסיכה אליס נולדה ב-25 בפברואר 1885 בטירת וינדזור. היא הייתה נינת המלכה ויקטוריה. אליס לא שמעה טוב מלידה. חירשת אומרת שהיא כמעט לא שומעת.

אליס גדלה באנגליה, בגרמניה ובמלטה. אמה עודדה אותה ללמוד לקרוא שפתיים. כך יכלה להבין אנשים בלי לשמוע אותם.

ב-1903 נישאה לאנדראס, נסיך יוון. הם עברו להתגורר ביוון. שם היא עסקה בעזרה לעניים ובבתי ספר למלאכה.

אליס עזרה כחובשת במלחמות הבלקן. היא פתחה בתי חולים צבאיים ועזרה לפצועים. מאוחר יותר הוגלו בני משפחתה מיוון והם חיו בגלות.

ב-1930 אושפזה אליס בבית חולים פסיכיאטרי. אבחנה זו נקראה סכיזופרניה. הסבר: זו מחלה שמערכת המחשבה והמציאות מתערבבת לפעמים. לאחר מכן היא התקרבה לדת והקדישה את חייה לעזרה.

במלחמה התגוררה אליס באתונה. שם היא ארגנה אוכל ובתי תמחוי. היא גם הסתירה משפחות יהודיות שהנאצים רדפו. היא הצילה את משפחת כהן מאימת השואה.

אחרי המלחמה הקימה אליס קהילת נזירות שעזרה לחולים ולעניים. ב-1967 הוזמנה על ידי בנה ובת-דודה המלכה אליזבת השנייה לגור בארמון בקינגהאם. אליס נפטרה ב-5 בדצמבר 1969. שרידיה הועברו להר הזיתים בירושלים ב-1988. ב-1994 הוכרה כה חסידת אומות העולם על הצלת יהודים.