בנדיקטוס מנורסיה

בנדיקטוס מנורסיה (בערך 480, 547) היה נזיר שייסד את מסדר הבנדיקטינים. שמו פירושו "ברוך". הכנסייה הכריזה עליו כקדוש בשנת 1220.

המקור הראשי על חייו הוא החלק השני של הספר "דיאלוגים" (Dialogi) שכתב גרגוריוס הראשון בשנת 593. זהו תיאור שמדגיש את קדושתו, ולא ביוגרפיה מודרנית.
נולד בנורסיה במרכז איטליה למשפחה מכובדת. אחרי חינוך רומי שנחשף לאורחות חיים מלאות מותרות, וחשש על נפשו, הוא ויתר על רכושו והלך לחיי נזירות. בהדרכת נזיר בשם רומנוס פרש למערה בסוביאקו והתבודד שם. אנשים הגיעו לקבל עצות ממנו והתחילו להקים סביבו קהילה.
קבוצה של נזירים ביקשה שהוא יהיה להם אב מנזר. לאחר ניסיון ושיבה לבדידות, ייסד לבסוף את מנזר מונטה קאסינו. לפי המסורת ייסד בסך הכל 12 מנזרים, ובכלם קבוצה קטנה של נזירים. בשנים האחרונות לחייו הדריך את הקהילה ונחשב למשרה של ניסים על פי הסיפורים. הוא מת ב-547 ממלריה ונקבר ליד אחותו סכולסטיקה במונטה קאסינו.

איטליה של המאה ה-6 היתה תקופה של חוסר יציבות. הכיבושים הברבריים ופירוק האימפריה הרומית פגעו בערים ובחיי היום־יום. הפלישות של הוונדלים, אודואקר והאוסטרוגותים יצרו תקופה של סכנה וחוסר ודאות.

בנדיקטוס חיבר את התקנון המפורסם Regula Benedicti (תקנון בנדיקטוס). התקנון כולל 73 פרקים קצרים. יש בו הוראות רוחניות על איך לחיות חיים נוצריים נכונים, והוראות מנהלתיות לניהול מנזר.
כמחצית הפרקים עוסקים בצייתנות ובענווה, ובאופן הטיפול כאשר נזיר לא מקיים זאת. יתר הפרקים עוסקים ב-Opus Dei, כלומר בעבודת האל (פעילויות תפילה ועבודה יומיומית), ובהנחיות לאב המנזר. חלק מסוים נותר לשיקול דעתו של האב, מתוך הנחה שיש לו ניסיון.
אחת מהדרישות המוכרות בתקנון היא לקום בחצות הלילה לפעילויות דתיות. רעיון זה התפשט אחר כך ברחבי אירופה.

ימי הביניים המוקדמים זכו לכינוי "המאות הבנדיקטיניות" בעקבות השפעתו. האפיפיור בנדיקטוס ה-16 אמר ב-2008 שבנדיקטוס השפיע עמוקות על התרבות והציוויליזציה האירופית ועזר לאירופה להתאושש מהתקופה שלאחר נפילת רומא. תקנונו שימש כמסמך בסיס לאלפי קהילות דתיות, ונחשב לתקנון המשפיע ביותר במשך למעלה מ-1,400 שנה.
במאה ה-14 נבנתה בזיליקה במקום הולדתו של בנדיקטוס וסכולסטיקה. חורבות הבית המשפחתי נחפרו מתחת לכנסייה ונשמרו. רעידת אדמה ב-30 באוקטובר 2016 הרסה את הבזיליקה כמעט לחלוטין, והשאירה רק את החזית והמזבח עומדים.

בנדיקטוס חי בערך בין 480 ל-547. שמו בעברית הוא "ברוך". הכנסייה הכריזה עליו כקדוש בשנת 1220.

הכתובת העיקרית עליו נמצאת בספר של גרגוריוס הראשון משנת 593. הוא נולד בעיירה נורסיה במרכז איטליה. אחרי שלמד ברומא וראה חיי מותרות, הוא ויתר על רכושו.
הוא הלך למדבר ונכנס למערה בסוביאקו. שם הוא התבודד והתפלל. אנשים באו אליו לקבל עצות. בסוף ייסד מנזר גדול במונטה קאסינו. מונה כמנהיג הנזירים. הוא מת בשנת 547 ממחלה ונקבר ליד אחותו סכולסטיקה.

בנדיקטוס כתב כללים לנזירים שנקראים Regula Benedicti. Regula פירושו תקנון או חוקים. יש שם 73 פרקים. חלקים מדברים על צייתנות ועל ענווה. חלקים אחרים עוסקים ב-Opus Dei. Opus Dei פירושו "עבודת האל". זה כולל תפילות ועבודה יומיומית של הנזירים. בתקנון כתוב גם שקמים בחצות הלילה לתפילה.

בזכותו גדלה הנזירות במערב אירופה. בימי הביניים קראו לזמן זה "המאות הבנדיקטיניות". אפיפיור ב-2008 אמר שהוא עזר לאירופה להתייצב אחרי נפילת רומא. במאה ה-14 בנו בזיליקה במקום הולדתו. רעידת אדמה ב-30 באוקטובר 2016 הרסה את הבזיליקה כמעט לגמרי.