פאנץ'

פאנץ' היה שבועון סאטירה והומור בבריטניה, שיוצא לאור לראשונה ב-1841. ההוצאה הקבועה הראשונה פעלה עד 1992, ויצא מחדש לתקופה קצרה בשנות ה־1996, 2001.

העיתון נוסד ב-1841 על ידי הנרי מת'יו (Henry Mayhew) ואבנעזר לנדלס (Ebenezer Landells). עורכיו הראשונים היו מרק למון ומת'יו. השם נבחר גם מרפרנס לדמות בתיאטרון בובות, מר פאנץ', וגם כבדיחה פנימית על השם למון.

בסוף המאה ה־19 פגע השבועון במוניטין שלו בגלל קריקטורות אנטי־איריות קשות. קריקטורה (איור קומי) היא ציור שמגזים בתכונה כדי להצחיק או לבקר. בשנות ה־40 של המאה ה־20 הגיעה תפוצת המגזין לשיא של כ־175,000 עותקים, אך בשנים הבאות הוא דעך והפסיק להופיע ב-1992 אחרי כ־150 שנות פעילות.

בפאנץ' פרסמו מאיירים וסופרים מפורסמים, כמו ג'ון טניאל (מאייר של "עליסה בארץ הפלאות"), ארנסט שפארד (מאייר של פו הדב), ת'אקרי, א.א. מילן ופ.ג. וודהאוס. כמה יצירות הומור קלאסיות הופיעו תחילה בהמשכים בדפי השבועון. המגזין גם היה הראשון שהשתמש במונח cartoon עבור איור קומי, והשפיע על שפה וביטויים באנגלית.

ב-1996 קנה מוחמד אל־פאיד את הזכויות והוציא את המגזין מחדש. הניסיון לא היה רווחי: המנויים ירדו עד כ־6,000, וההוצאה הופסקה שוב בסביבות 2002. ההפסדים שהוערכו הגיעו לכמה עשרות מיליוני דולרים.

פאנץ' היה שבועון הומור וסאטירה שיצא בבריטניה לראשונה ב-1841. סאטירה היא הומור שעושה בדק בית ומגחיך דברים כדי להראות בעיות.

המגזין נוסד על ידי הנרי מת'יו ואבנעזר לנדלס. שמו לקוח מדמות בובות בשם מר פאנץ'.

בשנים מוקדמות פרסמו בו מאיירים מפורסמים כמו ג'ון טניאל, שאייר את "עליסה", וארנסט שפארד, שאייר את סיפורי פו הדב. פאנץ' היה מהמקומות הראשונים שקראו לאיורים הקומיים "cartoon". זה שם לאיור מצחיק.

במהלך השנים המגזין הגיע לפופולריות גדולה, אבל לבסוף נסגר ב-1992 אחרי הרבה שנים. ב־1996 קנה מוחמד אל־פאיד את השם וניסה להוציא את המגזין שוב. הניסיון לא הצליח, והוא נסגר שוב בתחילת שנות ה־2000 כשהיו מעט מנויים וקרו הפסדים כספיים גדולים.