פגיעה בעבודה

פגיעה בעבודה היא שם כולל לתאונת עבודה או למחלת מקצוע שפוגעות ביכולת העובד לעבוד.

תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שקרה לעובד תוך כדי העבודה או בגלל העבודה. גם תאונה בדרך לעבודה או בחזרה ממנה תוכל להיחשב כתאונת עבודה, אם העובד לא סטה מהדרך המקובלת. דוגמה פשוטה: עובד שמחלק על שלולית שמן במקום העבודה ושובר רגלו, זו תאונת עבודה. בתחילת הטיפול נדרש למלא טופס 250.

מחלת מקצוע היא מחלה שנגרמת כתוצאה מתנאי עבודה. רבות ממחלות אלה נגרמות מהרעלה מחומרים כימיים, אך יש גם מחלות ספציפיות למקצועות מסוימים (למשל מחלות צוללים או אזבסטוזיס מעבודה עם אזבסט). החוק מונה רשימת מחלות מקצוע, אך אפשר להכיר גם במחלות שנגרמות מ"מיקרוטראומה", פגיעות זעירות שחוזרות ושמביאות לנזק לאורך שנים. דוגמה: קלדנית שסובלת מפגיעות בפרקי היד לאחר שנים של הקלדה.

על פי חוק הביטוח הלאומי, כל עובד בישראל מבוטח בענף נפגעי עבודה. הנפגע זכאי לזכויות כגון דמי פגיעה לתקופת ההיעדרות (עד 90 יום), קצבת נכות ופיצוי, וקצבת תלויים אם העובד מת כתוצאה מהפגיעה.

תאונות בבנייה נגרמות לעיתים מחוסר הדרכת בטיחות, חוסר בציוד מגן ותנאי עבודה לא בטוחים. יש חוסר חמור במפקחים: כיום מועסקים כ־21 מפקחים במינהל הבטיחות, מתוכם שלושה מטפלים בעיצומים, כך שנשארים כ־18 מפקחים לסביבות 13,000 אתרי בנייה. גם עלות פיגומים לפי התקן האירופי גבוהה בכ־40%, ויש מעט ספקים. עיצומים כספיים לעתים נמוכים מדי ולא יוצרים הרתעה, ושפות שונות בקרב העובדים מקשות על הבנת תדריכי הבטיחות. כמו כן, אין גוף מרכזי שמאגד נתוני תאונות, מה שמקשה על ניתוח הבעיה.

בישראל מתרחשים מדי שנה עשרות תאונות עבודה קטלניות, רבות בענף הבנייה. סיבת המוות העיקרית היא נפילה מגובה ורשלנות במניעת סיכונים. בשנת 2017 היו 35 הרוגים בתאונות בניין ו־229 פצועים, מתוכם 56 פצועים קשה; בין ההרוגים היו אזרחים ערבים, מהגרי עבודה, פועלים פלסטינים ויהודים.

לחוק יש כללים מיוחדים להכרה בבקע מפשעתי (בקע בבטן כתוצאה מעבודה) ולליקוי שמיעה. הכרה בליקוי שמיעה דורשת חשיפה לרעש מזיק בעבודה, ירידה מסוימת בשמיעה והגשת תביעה תוך שנה מהמועד בו התחילו הבעיות.

חוק הביטוח הלאומי קובע מקרים שבהם תאונה בדרך תוכר כתאונת עבודה, אם העובד לא עצר בדרך ולא סטה מהמסלול המקובל. יש יוצאים מן הכלל: עצירה לקניות בדרך בדרך כלל מבטלת את הזכאות, אך עצירה להביא ילד לגן או ליטול חלק בתפילה שהעובד שומר עליה, לא תיחשב סטייה מהדרך.

פגיעה בעבודה היא כשעובד נפגע בגלל העבודה שלו.

תאונת עבודה (תאונה בזמן העבודה) היא כשקורה במהירות ובאורח פתאומי. גם תאונה בדרך לעבודה או בחזרה יכולה להיחשב תאונת עבודה, אם לא סטית מהדרך. דוגמה: להחליק על שלולית שמן ולשבור רגל.

מחלת מקצוע (מחלה מהעבודה) נגרמת בגלל תנאי עבודה. יש מחלות מרעלים כימיים. גם פגיעות קטנות שחוזרות לאורך זמן נקראות מיקרוטראומה (פגיעות זעירות שחוזרות) ויכולות לגרום למחלה. דוגמה: קלדנית שסובלת מפרקי יד אחרי שנים של הקלדה.

בישראל כל עובד מבוטח בביטוח הלאומי לנפגעי עבודה. אפשר לקבל דמי פגיעה לתקופת ההיעדרות, קצבת נכות, ופיצוי למשפחה אם העובד מת.

בתחום הבנייה יש תאונות רבות. זה קורה כי אין הדרכה טובה, יש חוסר בציוד מגן, ומעט מפקחים על כל אתרי הבנייה. גם בעיות בשפה והיעדר נתונים מרכזיים מקשות למנוע תאונות.

יש חוקים מיוחדים למקרים כמו בקע בבטן ולבעיות שמיעה מעבודה. כדי להכיר בפגיעה מצד השמיעה צריך היה להיות חשוף לרעש מזיק ולהגיש תביעה בתוך שנה.

אם העובד נפגע בדרך לעבודה, זה ייחשב לעבודה בדרך כלל, אם הוא לא סטה מהדרך המקובלת. להביא ילד לגן בדרך לעבודה מותר, וזה לא נחשב סטייה.