פואד הראשון, מלך מצרים

אחמד פואד הראשון (1868, 1936) היה מלך מצרים וסודאן ושלט כריבון על אזורים נוספים. הוא ירש את אחיו חוסיין כאמל וסירב בתפקידו לסדר פוליטי יציב בזמן שמצרים נאבקה על עצמאות מהשלטון הבריטי.


פואד נולד בארמון בגיזה בשושלת מוחמד עלי, משפחה ממוצא אלבני ששלטה במצרים תחת האימפריה העות'מאנית. גדל ולמד בין אירופה למצרים, ותחילה דיבר בעיקר טורקית. אחרי המהפכה הבריטית במצרים ב-1882 הוא יצא לגלות וחזר ב-1890. בשנים לפני מלחמת העולם הראשונה כיהן בתפקידים ציבוריים, ובין 1915 ל-1918 כיהן כנשיא האגודה הגאוגרפית המצרית.


ב-1917, עם מות חוסיין כאמל, הגיע פואד לשלטון כסולטאן (תואר של שליט). במלחמת העולם הראשונה חלה החמרה בשליטה הבריטית: צנזורה, השעיית מועצות ואיסור ישיבות פוליטיות. לאחר המלחמה פרצו מהומות 1919, הפגנות רחבות למען עצמאות בראשות מפלגת אל-ופד והנהיגיה של סעד זע'לול. ההפגנות כללו שביתות והפגנות של גברים ונשים. הן הובילו ללחץ על הבריטים ולמשברים פנימיים גדולים בחצר המלוכה.

מאלו של פואד ניסה להתאים בין הדרישות הבריטיות לבין הלחץ הלאומי. הוא החליף ראשי ממשלה לעתים קרובות וניסה למנוע את עלייתה המלאה של מפלגת אל-ופד. בסופו של דבר, בפברואר 1922, ממשלת בריטניה הכריזה באופן חד-צדדי על עצמאות מצרים והסירה את תואר הסולטאן, כשפואד מוכתר מחדש כמלך.


אחרי 1922 הונהגה חוקה ב-1923 שחילקה סמכויות בין המלך, הממשלה והפרלמנט. לפי החוקה למלך היו סמכויות רחבות, מינוי שרים, פיזור פרלמנט, וטו על חקיקה. למרות זה, הפוליטיקה במצרים נותרה סוערת. הבחירות של סוף 1923, 1924 זיכו את אל-ופד ברוב, וסעד זע'לול הפך לראש ממשלה, אך הממשלה התפרקה בתוך חודשים.

פואד ניסה להגביל את כוח אל-ופד על ידי תמיכה בכוחות פרו-מלוכניים והקמת מפלגה תומכת חצר. בשנות ה-30 חיזק את שלטונו; ב-1930 ניתנו לבית המלוכה סמכויות נוספות דרך חוקה חדשה. משבר הכלכלה העולמית פגע קשות במצרים בשנים 1930, 1934. ב-1932 הוקם חיל האוויר המצרי במסגרת הרחבת יחסי הכוח של המלך.

לאחר שנים של מתחים פנימיים ומשא ומתן עם הבריטים, הושג ב-1936 הסכם אנגלו-מצרי שהכיר מחדש בריבונות מצרית והסדיר את נוכחות החיילים הבריטיים. פואד לא זכה לראות את ההסכם מופיע; הוא נפטר באפריל 1936, ובנו פארוק ירש אותו במלוכה.


פואד נישא פעמיים. אשתו הראשונה, שיבאקיאר ח'אנום אפנדי, הייתה בת דודתו. שניהם התחתנו ב-1896 ונולדו להם שני ילדים. אשתו השנייה, נזלי סברי, הייתה בתו של מושל קהיר; נישואיהם ב-1919 גם הולידו ילדים.

פואד נקבר במסגד א-ריפאעי בקהיר. בסבב המטבעות שלו הופיע שמו ותואריו, ומספר מטבעות נדירים מ-1920 נחשבים לפריטי אספנות יקרים.

אחמד פואד (1868, 1936) היה שליט במצרים. בתחילה כינו אותו סולטאן. סולטאן זה תואר של שליט.


הוא נולד בארמון בקהיר במשפחה ששלטה במצרים. המשפחה היתה ממוצא אלבני. פואד למד בחו"ל וחזר למצרים כשהיה מבוגר. בתחילה דיבר בעיקר טורקית, ולמד ערבית בהמשך.


ב-1917 ירש את אחיו והפך לסולטאן. אחרי מלחמת העולם הראשונה פרצו הפגנות גדולות ב-1919. אנשים רבים הפגינו כדי שמצרים תהיה עצמאית מהבריטים. היו שביתות ומחאות של גברים ונשים.

ב-1922 הכריזו הבריטים על עצמאות מצרים, ופואד הוכתר כמלך.


ב-1923 נכתבה חוקה שקבעה חוקים למדינה. המלך קיבל סמכויות רבות, כמו מינוי שרים ופיזור פרלמנט. היו קרבות פוליטיים בין המלך לבין מפלגות שקיוו להנהיג את המדינה.

בשנות ה-30 היה משבר כלכלי קשה. ב-1932 הוקם חיל האוויר המצרי. ב-1936 חתמו מצרים ובריטניה על הסכם מדיני חשוב, אבל פואד נפטר קודם לכן. בנו פארוק ירש אותו.


פואד נישא פעמיים. אשתו הראשונה היתה שיבאקיאר. השנייה היתה נזלי. לו נולדו ילדים משני הנישואים.