פואמת מוות, שנקראת גם Jisei, היא סוג שירי מהמזרח הרחוק. היא נפוצה בעיקר ביפן, בסין ובשושלת ג'וסון בקוריאה. השם מתאר שיר שנכתב על ידי אדם העומד לפני מותו. המטרה היא לשקף מחשבות ותובנות אחרונות ולהעביר לקורא תחושת הפרידה מהחיים.
באופן מסורתי כתבו פואמות כאלה אנשים מכל המעמדות, כל עוד יכלו לקרוא ולכתוב. בתחילת המאה ה-7 הכותבים נהגו לכתוב בחופשיות, ללא חוקים קשיחים. עם הזמן זה הפך נפוץ, והתגבשו כללי כתיבה מקובלים.
לרוב היו מתייעצים עם משוררים לפני הכתיבה והכינו את הפואמה מראש. יחד עם זאת, הייתה אפשרות לשנות את השיר בהתאם לאירועים שאירעו לאחר מכן.
כתיבת הפואמה היא חלק חשוב בטקסי הספוקו היפנים (טקס יפני). לעתים הפואמה נכתבת בסגנון וקה, שהוא סגנון שירי בעל חמש שורות עם סדר מילים 5,7,5,7,7.
פואמת מוות נקראת גם Jisei. זהו שיר שאדם כותב לפני סוף חייו. הוא מנסה לתאר מחשבות אחרונות ופרידה מהחיים.
במזרח, במיוחד ביפן, סין וקוריאה, אנשים מכל המעמדות כתבו שירים כאלה. בהתחלה לא היו כללים ברורים. אחר כך קבעו כללים ועצות למשוררים.
לפעמים היו מתכוננים לכתוב את השיר מראש. ניתן היה גם לשנות אותו אחרי שקרה משהו חשוב.
ביפן הפואמה קשורה לטקסים בשם ספוקו. לפעמים כותבים את השיר בסגנון וקה. וקה הוא שיר בעל חמש שורות עם סדר מילים 5,7,5,7,7.
