פויי, קיסר סין

= בייג'ינג, אימפריית צ'ינג הגדולה

פּוּיִי (7.2.1906, 17.10.1967) היה הקיסר האחרון של סין והפך מאוחר יותר לשליט מנצ'וקוו, מדינת בובות שבשליטת יפן.


פויי נולד למשפחת אייסין גיורו, שושלת מנצ'ורית ששלטה בשושלת צ'ינג. בגיל שלוש הוכתר לקיסר, וב־1911 הכריזו המורדים על הקמת הרפובליקה והודחו שושלות הקיסרים. למרות זאת השאירו לו ולבני משפחתו מגורים ב"עיר האסורה" בבייג'ינג, והבטיחו את ביטחונם. פויי קיבל חינוך טוב, למד אנגלית והוסיף את השם האנגלי "הנרי".

המצב הפוליטי בסין נותר בלתי יציב. ב־1917 הוחזר פויי זמנית לקיסרות על ידי גנרל, למשך 12 ימים בלבד. ב־1925 כוחות מקומיים דרשו מפויי לעזוב את העיר האסורה; הוא נמלט לשגרירות יפן וקיבל מקלט.


ב־1931 פלשו כוחות יפניים למנצ'וריה בצפון סין, בעקבות פרובוקציה שכללה פיצוץ מסילת ברזל. הצבא הפולש היה צבא קוואנטונג, צבא יפני שפעל באיזור. היפנים דרשו מפויי לעזור להקים מדינה נפרדת במנצ'וריה. ב־1932 הוקמה בניצוח יפן הממלכה שנקראה מנצ'וקוו, ופויי הוכרז כעוצר ואחר כך כקיסר.

מנצ'וקוו הייתה מדינת בובות: השלטון בפועל היה יפני, ופויי שימש בעיקר ככלי תעמולה. היפנים אף התערבו בחייו האישיים של פויי. הם אילצו אותו לשאת אישה יפנית ולהמיר את דתו לבודהיזם לשינטו (דת יפנית).


ב־1945 הכריזה ברית המועצות מלחמה על יפן ופלשה למנצ'וריה. פויי ניסה לברוח אך נתפס בשדה תעופה על ידי כוחות סובייטים. הוא הועבר לאחסנה בברית המועצות ושוחרר יחסית בתנאים נוחים; הוא אף הוטס ליפן ב־1946 להעיד במשפטי מלחמה.

ממשלת סין הלאומית ביקשה את הסגרתו, אך ברית המועצות סירבה. אחרי ניצחון הקומוניסטים במלחמת האזרחים הוחזר פויי לסין ביולי 1950. הוא נידון באשמת בגידה ופשעי מלחמה וריצה מאסר עד דצמבר 1959.

לאחר שחרורו התגורר בבייג'ינג ועבד כגנן בגן בוטני. בשנת 1960 קיבל זכויות אזרח והורשה לכתוב את זכרונותיו, שיצאו לאור ב־1964. לאחר מכן פויי הפך תומך בקומוניזם ושירת בבית הנבחרים הסיני. בתקופת מהפכת התרבות ב־1966 הוצמדה לו אבטחה מחשש לפגיעה. פויי נפטר בבייג'ינג ב־1967 מסרטן כליה.


בשנת 1987 יצא הסרט "הקיסר האחרון" בבימוי ברנרדו ברטולוצ'י, שספר את סיפור חייו של פויי. הסרט זכה ותואר בלא מעט פרסים, כולל תשעה פרסי אוסקר. בשנת 2010 יצא גם ספר בדיוני לסדרת "39 רמזים" שמתייחס לפויי.

= בייג'ינג, אימפריית צ'ינג הגדולה

פּוּיִי (1906, 1967) היה הקיסר האחרון של סין. קיסר (מלך) זה הוכתר כשהיה בן שלוש.


ב־1911 הוקמה במדינה ממשלה חדשה בשם הרפובליקה. פויי ירש את החיים של הארמון וגר ב"עיר האסורה" (הארמון הישן של הקיסרים). הוא למד אנגלית וקיבל גם את השם האנגלי הנרי.

ב־1925 נאלץ פויי לעזוב את הארמון. הוא נקלט בשגרירות יפן וקיבל מקלט שם.


בשנות ה‑1930 היפנים כבשו חלקים בצפון סין. הם הקימו שם מדינה בשם מנצ'וקוו (מדינה שבשליטת יפן), והעניקו לפויי תואר קיסר. אבל הוא לא שלט באמת. יפנים היו אלה שהחליטו את מרבית העניינים.

היפנים גם התערבו בחיי היום‑יום שלו. הם אילצו אותו לשאת אישה יפנית ולהשתנות לפי דתם, השינטו (דת יפנית).


ב־1945 הכוחות הסובייטים (מדינה גדולה בצפון) תפסו את פויי ולקחו אותו לברית המועצות. אחרי כמה שנים הוא חזר לסין ב־1950. שם הוא נשפט ונכלא.

אחרי ששוחרר ב־1959 עבד כגנן בבייג'ינג. ב־1964 יצאה לאור הביוגרפיה שלו. הוא תמך בקומוניסטים ועבד גם בבית הנבחרים. ב־1967 מת פויי מסרטן כליה (מחלה של הכליות).


על חייו של פויי נעשה הסרט "הקיסר האחרון". הסרט זכה בפרסים רבים, כולל פרסי אוסקר.