פול דה מאן (6.12.1919, 21.12.1983) היה פילוסוף וחוקר ספרות מבלגיה. הוא מזוהה עם הדקונסטרוקציה, גישה שמנתחת טקסטים כדי לחשוף סתירות והנחות סמויות.
הוא נולד לבן אדם בשם אנרי דה מאן, שהוביל את מפלגת הפועלים הבלגית ופנה לכיוון הנאציונל-סוציאליזם. לאחר מלחמת העולם השנייה לימד פול דה מאן בארצות הברית והשפעתו הגיעה בעיקר דרך תלמידיו.
דה מאן כתב מאמרים קצרים וקריאות מעודנות בשירה ובפילוסופיה הרומנטית. המאמר המפורסם שלו, "ההתנגדות לתאוריה", הוזמן כהקדמה לספר על חקר הספרות אך נדחה על ידי האגודה לשפות מודרניות. במאמר זה הוא טוען שהתנגדות לתאוריה היא לעיתים התנגדות לקריאה עצמה, כלומר, נגד השימוש בשפה כדי לדבר על שפה. המאמר פורסם אחרי מותו, ב-1986, יחד עם מאמרים נוספים.
בסוף שנות השמונים פרצה מחלוקת קשה. נמצאו מאמרים שכתב בתקופת המלחמה בעיתון בלגי, שבהם תיאר דברים שנטו לשיתוף פעולה עם הנאצים וכללו אמירות אנטישמיות (שנאה כלפי יהודים). הספר Responses משנת 1989 אסף תגובות של תלמידיו וקולגותיו לסוגיה הזו. ז'אק דרידה, פילוסוף ידידו, ניסה להגן עליו, וגם מיכל בן-נפתלי כתבה על ההגנה של דרידה.
המאמר "ההתנגדות לתאוריה" תורגם לעברית על ידי שי גינזבורג ויצא בהוצאת רסלינג ב-2010.
פול דה מאן (1919, 1983) היה חוקר ספרות מבלגיה. פילוסוף פירושו אדם שחוקר רעיונות.
הוא קרא שירים וכתב מאמרים על איך טקסטים עובדים. דקונסטרוקציה היא דרך לבדוק טקסטים ולגלות סתירות בהם.
מאתו המפורסם נקרא "ההתנגדות לתאוריה". המאמר פורסם אחרי מותו, ב-1986. שם הוא כתב שאנשים לפעמים לא רוצים לדבר על איך השפה עובדת.
בסוף שנות השמונים מצאו כתבות ישנות שכתב בזמן מלחמה. חלק מהכתבות תמכו בנאצים, קבוצה שפעלה בגרמניה במלחמת העולם השנייה, והכילו אמירות פוגעות ביהודים. זה עורר מחלוקת גדולה. כמה תלמידים וחברים שלו כתבו על זה. גם ז'אק דרידה, חברו, ניסה להסביר ולהגן עליו.
הספר עם המאמרים יצא בעברית ב-2010 בתרגום שי גינזבורג.
תגובות גולשים