דה-קונסטרוקטיביזם הוא סגנון באדריכלות שהופיע מתוך הפוסט־מודרניזם בשנות ה־80. הוא מושפע מדקונסטרוקציה, תאוריה פילוסופית של ז'אק דרידה שמבקרת ומפרקת רעיונות מבוססים.
הסגנון עושה מניפולציות בצורה ובחלל כדי לשבור חוקי העבר. מבנים דה‑קונסטרוקטיביסטיים לא שומרים על סימטריה רגילה ויכולים להיראות כאילו חלקים מהם 'התפוצצו'. יש בהם ריבוי גרידים (רשתות קווים המארגנות את התוכנית) המופיעים בשכבות שונות של המבנה. האופן שבו המבנה פונה לכיוונים שונים משפיע על התפיסה של מי שבא מכל כיוון.
הבנייה והעיצוב דורשים טכנולוגיות חדישות. תוכנות מחשב תלת־ממד מסייעות לתכנן צורות שאינן אפשריות בעזרת הכלים המסורתיים. גם הבנייה עצמה משתמשת בטכניקות מתקדמות, לדוגמה חיתוכי לייזר במתכות וחיבורים מחומרים פלסטיים שלא היו מקובלים קודם.
גם בישראל יש מבנים דה‑קונסטרוקטיביסטיים. דוגמה בולטת היא המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, שתוכנן על ידי סלו הרשמן.
בשנת 1988 הוצגה תערוכה במוזיאון ה‑MOMA בניו יורק, ביוזמת פיליפ ג'ונסון ומארק וויגלי. תערוכה זו קיבעה את התנועה והביאה את רעיונות הדה‑קונסטרוקטיביזם לתודעה העולמית.
מוזיאון המלחמה האימפריאלי צפון, מנצ'סטר, דניאל ליבסקינד.
קולנוע בדרזדן, חברת קופ הימלבלאו.
הבית הרוקד (ג'ינג'ר ופרד), פראג, פרנק גרי.
מרכז סטייטה ב‑MIT, מסצ'וסטס, פרנק גרי.
דה-קונסטרוקטיביזם הוא סגנון בבניינים. הוא נולד בשנות ה־80.
הרעיון הגיע מחזון פילוסופי של ז'אק דרידה. דקונסטרוקציה (פירוק רעיונות) אומרת לבדוק ולפרק כללים ישנים.
בין התוצאות רואים צורות מוזרות ולא סימטריות. חלקים של הבניין נראים כאילו הם פרצו החוצה.
לבנות ככה קשה. משתמשים במחשבים תלת־ממד (תוכנה שמציגה את המבנה בשלושה מימדים).
מכונות מיוחדות חותכות מתכת ומכינות חלקים מדויקים.
יש גם בישראל דוגמה לסגנון הזה. המשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע תוכנן כך.
מוזיאון המלחמה האימפריאלי צפון, דניאל ליבסקינד.
הבית הרוקד, פראג, פרנק גרי.
מרכז סטייטה ב‑MIT, פרנק גרי.
תגובות גולשים