פול ורלן

פול-מארי ורלן (30 במרץ 1844, 8 בינואר 1896) נחשב לאחד מגדולי משורריה של צרפת.

ורלן נולד במץ ולמד בפריז. הוא עבד במגזר הציבורי והחל לכתוב שירה בגיל צעיר. הוא הושפע בעיקר מאסכולת הפארנאס (קבוצת משוררים שהקפידה על צורה ושפה נקייה) וממנהיגיה, כמו לקונט דה ליל.

אוסף השירים הראשון שלו, Poèmes saturniens (1867), הציג אותו ככישרון מוכר וייחודי. ביקורת עיתונאית כלפי האוסף הגיעה, בין היתר, משנט-בב. חייו האישיים ניכרים בשיריו: אהבתו הפלטונית למתילד מוטה (שהייתה מאוחר יותר לאשתו), והעזיבה שלה למען ארתור רמבו, המשורר הצעיר שאיתו ניהל רומן סוער.

ורלן אהב גברים והשתמש הרבה באלכוהול. בתקף זעם בעת שכרות הוא פצע את רמבו בפרק כף היד. בעקבות האירוע נעצר ונכלא במונס שבבלגיה. בכלא המרותק נמנע מדרך חייו הקודמת והמיר את דתו לנצרות קתולית. חוויות אלה השפיעו על אוסף השירים Romances sans paroles ("שירי אהבה ללא מילים").

לאחר שחרורו נסע לאנגליה, שם עבד כמורה ופירסם אוסף מצליח נוסף בשם Sagesse ("חוכמה"). חזר לצרפת ב-1877 ושימש כמורה לאנגלית ברת'ל. שם התאהב בתלמידו לוסיאן לטינואה, שהלך לעולמו זמן קצר לאחר מכן מטיפוס הבטן (מחלה זיהומית של הבטן).

ב-1884 טבע את הכינוי "משוררים מקוללים" (poètes maudits) כדי לתאר משוררים דחויים, מורדים ומעוררי סערה. בשנותיו האחרונות הידרדר לאלכוהוליזם ולעוני, איבד חלקית את שפיותו ונפטר ב-1896. הוא נקבר בבית הקברות Cimetière des Batignolles בפריז.

יש תרגומים עבריים לשירתו של ורלן.

בתרגום לעברית הופיע בין השאר השיר "שעת הרועה" בתרגום אברהם עזוז (אברהם עוז).

פול-מארי ורלן (1844, 1896) היה משורר מפורסם מצרפת.

ורלן נולד בעיר מץ ולמד בפריז. כבר צעיר כתב שירים. הוא הושפע מקבוצת משוררים שנקראה פארנאס (קבוצה שהיו לה כללים על שירה).

בשנת 1867 יצא ספר השירים הראשון שלו, Poèmes saturniens. בשירים נראים רגשותיו גם מחיי הבית וגם מהאהבות שלו. הוא התחתן עם מתילד מוטה, אבל עזב אותה בשביל המשורר הצעיר ארתור רמבו. בריב ובשכרות פצע את רמבו, ואז נכלא בביגיה (מדינה בשם בלגיה). בכלא הפך לנוצרי קתולי (דתי).

אחרי השחרור נסע לאנגליה ועבד כמורה. שם פרסם ספר שירים בשם Sagesse (פירושו "חוכמה"). כשחזר לצרפת התאהב בתלמיד בשם לוסיאן לטינואה. לטינואה חלה ומת לא מזמן לאחר מכן.

ורלן טבע את המונח "משוררים מקוללים" כדי לתאר משוררים מרדניים. בשנים האחרונות לחייו הוא שתה יותר מדי, חי בעוני ונפטר ב-1896. הוא נקבר בפריז.

יש תרגומים לשיריו. למשל השיר "שעת הרועה" תורגם לעברית על ידי אברהם עוז.

"שעת הרועה" מופיע בעברית בתרגום זה.