פולקלור

המונח פוֹלקלוֹר (באנגלית: folklore, folk = עם, lore = מסורת בעל פה) נטבע על ידי החוקר ויליאם ג'ון תומס בשנת 1846. הוא הקים בכך את תחום חקר הפולקלור כאקדמיה.

חקר הפולקלור עוסק בהעברה של מסורות עממיות בצורות שונות. זה כולל מנהגים, מאכלים תרבותיים, שירה, לבוש, אמנות, סיפורי עם ולשון.

הפולקלור התפתח יחד עם התפתחות מדינות לאום, תיעוש (המעבר לעבודות תעשייתיות) ומודרניזציה. שינויי חברה אלה שינו איך המסורות עוברות ואיך הן מתפרסמות.

חקר הפולקלור נקרא פולקלוריסטיקה. ב-1960 הכריזה אונסק"ו על ה-6 באוגוסט כיום הפולקלור הבינלאומי.

יש ויכוח לגבי האקדמיה שאליה שייך הפולקלור. אפשר לראות אותו כאנטרופולוגיה (מדע של תרבויות, כלכלה, פוליטיקה ודת) או כסוג של ספרות. עם זאת, הפולקלור שונה כי הוא מתמקד בחיי היום־יום, מנהגים, אגדות ובדיחות, ובדרך כלל עובר מפה לאוזן ולא בכתב.

הפולקלור נחשב לתרבות עממית ולא ל'תרבות גבוהה'. הוא שייך לעם ומשפיע גם על תרבות האליטה.


מנהגים ואמונות, מסורות, נרטיבים (סיפורים כמו אגדות וסיפורי עם), אמרות ואמירות, ואומנויות עממיות.

פוֹלקלוֹר הוא שם לדברים שעוברים מפה לאוזן. פירוש המילה: folk = עם, lore = מסורת בעל פה.

הוא כולל מנהגים, שירים, סיפורי עם, לבוש ואומנות שעמם אנשים מזוהים.

המושג הומצא על ידי ויליאם ג'ון תומס ב-1846. החוקר קבע שפולקלור זה דבר שיש ללמוד.

הפולקלור התקיים יחד עם הצמחת מדינות ועם תעשייה. כשהחברה השתנתה, גם דרכי העברת המסורת השתנו.

יום הפולקלור הבינלאומי הוא ב-6 לאוגוסט לפי החלטת אונסק"ו.


אמונות, מסורות, נרטיבים (סיפורים), אמרות, ואומנויות.