פונדמנטליזם

פונדמנטליזם (יסודנות) הוא תנועה דתית שמרנית. היא מאופיינת בקבלה קפדנית של כתבי הקודש. "כתבי קודש" הם הספרים הקדושים של דת מסוימת.

המונח צמח בתחילת המאה ה-20 לתאר תנועה נוצרית שהתנגדה לפרשנויות מודרניות, למדע ולמחשבות של הנאורות. בהתחלה הוא התייחס בעיקר לפרוטסטנטים בארצות הברית שהתעקשו שהברית והכתובים מדויקים מילולית. מאוחר יותר המונח החל לשמש גם לתופעות דומות בדתות אחרות.

המילה נגזרת מהלטינית foundo, שמשמעותה "לייסד". ממנה נובע הרעיון שצריך להחזיק ב'יסודות' הדת כפי שהם. המונח הופיע רשמית בתחילת המאה ה-20. הכומר הבפטיסטי קרטיס לי לווס טבע אותו ב-1 ביולי 1920 כשתיאר את משתתפי ועידה על יסודות האמונה כ"פונדמנטליסטים".

עקרון מרכזי הוא קריאה לכתבי הקודש כפי שהם נכתבו, כלומר קריאה מילולית. פונדמנטליסטים נוטים לדחות פרשנויות אלגוריות או מודרניות של הכתובים. הם לא מקבלים בקלות תיאוריות שנראות כנגדהן, כמו תורת האבולוציה.

פונדמנטליסטים רואים בכתבי הקודש מקור מוסרי מרכזי. לכן הם יכולים לדחות ערכים מודרניים כמו ליברליזם, שוויון, פמיניזם ודמוקרטיה, או לראות בהם פשרות שנכונות רק חלקית. לעתים יקבלו נורמות מודרניות כפשרה לשגרה, ולעתים ינסו להחיל חוקים דתיים על החברה, למשל חוקי שריעה במקומות מסוימים.

חוקרים כגון עמנואל סיוון וסקוט אפלבי מציינים שבתנועות פונדמנטליסטיות יש נטייה לתת סמכות רחבה למנהיגים דתיים.

במאות ה-19 וה-20 קמו פרטים ותנועות נוצריות שהתנגדו לתאולוגיה מודרנית ולפרשנויות ביקורתיות של התנ"ך. הפונדמנטליזם הנוצרי נמצא בעיקר בקרב פרוטסטנטים, ובמיוחד באזורים שונים בארצות הברית.

השימוש במושג לגבי יהדות שנוי במחלוקת. יש מי שמשתמש בו בהתייחס לחרדים או לקבוצות לאומיות כמו גוש אמונים. יש היסטוריונים, כמו ג'יי מ. האריס, הטוענים שהשימוש אינו מדויק ומסתמך על השוואות שטחיות בין תופעות יהודיות ונוצריות.

ביהדות האורתודוקסית קיימות גישות שמקדמות קריאה קפדנית של ספרות ההלכה. יחד עם זאת, יש גם מקומות בהם נדרשת קריאה אלגורית, למשל בסוגיות על טבע האל, כפי שלמדו הראשונים.

הפונדמנטליזם האסלאמי התחזק מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20. הוא דבק בקוראן ובקראה למדינה לאמץ חוקי שריעה. קיימות תנועות סלפיות ותנועות אחרות שהשפיעו על הפוליטיקה והחברה במקומות שונים.

בבודהיזם פונדמנטליזם נחשב יחסית נדיר, כי הדת מדגישה צמיחה רוחנית אישית. יחד עם זאת, קיימות קבוצות שמנהיגיהן נזירים ומתנהלות בקנאות דתית. במקרים כאלה פעילותן כוונה לעתים נגד קבוצות שונות, ויצרה מתחים אזוריים ומקומיים.

יש גם תנועות פוליטיות שנקראות פונדמנטליסטיות. אלה שואפות ליצור סדר חברתי המבוסס על מקורות דתיים, בעודן שומרות לעתים על צביון מדינת הלאום.

פונדמנטליזם (יסודנות) הוא תנועה דתית שמקפידה על החוקים והסיפורים שב"כתבי הקודש". כתבי הקודש הם הספרים הקדושים של דת.

המילה קשורה לייסוד. המונח הופיע בראשית המאה ה-20. הכומר קרטיס לי לווס קרא כך לאנשים שעמדו על "יסודות" האמונה שלהם ב-1920.

פונדמנטליסטים קוראים את הכתבים מילולית. הם נוטים שלא לקבל פרשנויות מודרניות. הם רוצים לשמור על ערכי הדת ולעיתים לקבוע חוקים לפי הדת.

בתחילה המושג תיאר קבוצות נוצריות בארצות הברית שסירבו לשינויים בפרשנות של הברית החדשה.

יש מי שמשתמש במילה לגבי חלק מהאורתודוקסים וקבוצות לאומיות. יש היסטוריונים שחושבים שהשוואה כזו לא תמיד נכונה.

הפונדמנטליזם באסלאם התחזק מאז סוף שנות ה-70. הוא מדגיש את הקוראן ורואה בחוקי דת יסוד לחברה.

פונדמנטליזם בודהיסטי נדיר. לפעמים יש נזירים שפועלים בחברותיהם בצורה קנאית. זה יצר מתחים במקומות מסוימים.

יש תנועות פוליטיות שרוצות ששלטון ומחוק ייעשו לפי דת ומקורותיה.