פונקציונליזם סטרוקטורלי (תִּפְקוּדָנוּת מִבְנִית) היא פרדיגמה סוציולוגית ואנתרופולוגית שמדגישה מוסדות חברתיים ותפקידיהם. הפרדיגמה רואה את החברה כמערכת של חלקים הפועלים ביחד לשימור סולידריות (שיתוף פעולה ותחושת שייכות) ויציבות.
הגדרה ועקרונות
הגישה מבחינה בשני ממדים מרכזיים: הממד המבני, החלקים שמרכיבים את החברה, והמבנה הפונקציונלי, התפקיד שכל חלק ממלא. כל תופעה חברתית, לפי הגישה, מקיימת פונקציה שתורמת לשמירה על המערכת. דוגמה מפורסמת היא השוואת החברה לגוף אורגני: כל "איבר" מקבל תפקיד, ואם האיברים פועלים יחדיו המערכת שורדת.
מייסדים והשפעות היסטוריות
שורשי הגישה נמצאים במאה ה-19 אצל אוגוסט קונט והרברט ספנסר, אך אמיל דורקהיים נחשב למנסח המרכזי. באנתרופולוגיה פיתח אלפרד רדקליף-בראון את הגישה בשנות ה-30. בארצות הברית טלקוט פרסונס הפיץ את הרעיון בשנות ה-40, ורוברט מרטון פיתח מושגים חשובים שתרמו לתפיסה.
תפיסות מרכזיות של דורקהיים
דורקהיים דיבר על חלוקת העבודה בחברה. בחברות מסורתיות יש הומוגניות וסולידריות "מכאנית", אנשים דומים ושייכים אוטומטית. בחברות מודרניות נוצרת שונות ותלות הדדית, וסולידריות "אורגנית" מבוססת התמחות ותלות בין תפקידים. דורקהיים חיפש מנגנונים כמו מוסר ונורמות שחוברים אנשים יחד.
רדקליף-בראון
רדקליף-בראון הרחיב את המושג פונקציה בתוך רעיון המבנה. הוא חקר חברות פשוטות והראה שמנהגים וטקסים עוזרים לייצב את החברה. הוא טען שהתרבות משרתת את צורכי החברה, לא רק של היחידים.
דייוויס ומור
דייוויס ומור טענו שאי-שוויון חברתי נחוץ כי יש פונקציות שמצריכות כישורים נדירים. תגמול גבוה יותר לתפקידים חשובים יוצר מוטיבציה לקבל הכשרה ולהתמחות.
טלקוט פרסונס
פרסונס ארגן את המערכת לארבע תתי-מערכות: תרבות (יוצרת ערכים), חברתית (יוצרת נורמות), אישיות (היבט חברתי פסיכולוגי) ואורגניזם (כלכלה ויצירת תפקידים). הוא הביט במערכת כמטאפורה אורגנית, והדגיש כיצד חלקים שונים משתלבים.
רוברט מרטון
מרטון הבחין בין פונקציות גלויות, התוצאות המכוונות והמוכרות של מוסד חברתי, לבין פונקציות סמויות, תוצאות לא מתוכננות שעדיין תורמות ליציבות. הוא גם טבע את רעיון ה"דיספונקציה", תוצאה שאינה תורמת למערכת.
פונקציונליזם במדע המדינה
הגישה משמשת גם לניתוח מערכות פוליטיות. היא מסכמת שבע פונקציות פוליטיות בסיסיות, כולל חיברות פוליטי, תקשורת, קביעת כללים, ביצוע ושיפוט. ההנחה היא שמבנים שונים יכולים למלא פונקציות זהות באופן שונה.
נאו-פונקציונליזם והשפעה מדינית
נאו-פונקציונליזם הדגיש שאינטגרציה נבנית צעד אחר צעד. הגישה הפונקציונלית סיפקה גם בסיס רעיוני למדיניות ה"כור ההיתוך" בארצות הברית ובישראל אחרי מלחמת העולם השנייה, שבה נדרשה סוציאליזציה (לימוד נורמות וערכים חדשים) למהגרים.
ביקורת ודעיכה
מאז שנות ה-60 החלה דעיכה משמעותית של הפונקציונליזם עקב ביקורות רבות. המבקרים טענו שהוא מתיר סטטוס-קוו אינו הוגן, מתעלם מקונפליקטים של כוח ולעיתים מגדיר סטיות חברתיות כרק שיבוש ולא כסימן לבעיות מבניות.
זוהי דרך לחשוב על חברה. חברה היא מערכת של חלקים. כל חלק עושה עבודה חשובה.
הרעיון המרכזי
חברה דומה לגוף. כל איבר בגוף עושה תפקיד. אם כולם עובדים, הגוף חי. כך גם בחברה, משפחה, בתי ספר וממשלה עושים תפקידים.
מחשבים חשובים
אמיל דורקהיים היה חוקר חשוב לרעיון הזה. הוא אמר שלעבודה המשותפת יש כוח לשמור על סדר.
חלוקת עבודה
בחברות יש אנשים שעושים דברים שונים. זה יוצר תלות הדדית. לדוגמה: רופא ועובד ניקיון שניהם חשובים.
מה זה סוציאליזציה? (מילה מסובכת)
סוציאליזציה זה הלימוד של הנורמות והערכים. זה איך לומדים להתנהג נכון בקבוצה.
מושג של מרטון\עוד מילה מסובכת
מרטון אמר שיש תוצאות שאנו רואים בקלות. יש גם תוצאות נסתרות. לפעמים דבר עושה טוב למערכת בלי שנשים לב.
דוגמה היסטורית קצרה
בעבר, אחרי שהרבה אנשים היגרו לארצות הברית, ניסו ללמד אותם את הערכים הנפוצים שם. זה נקרא מדיניות "כור ההיתוך".
ביקורת קצרה
לא כולם אהבו את הרעיון הזה. מבקרים אמרו שהוא מתעלם מחוסר שוויון ומקונפליקטים.
לסיכום קצר
פונקציונליזם מסביר איך חלקי החברה עובדים יחד. הוא מדגיש יציבות ושיתופע, אבל גם קיבל ביקורת רבה.
תגובות גולשים