פורטונה הוא סרט ישראלי-צרפתי בשחור-לבן שיצא לאקרנים בשנת 1966. הסרט מבוסס על סיפור של מנחם תלמי, ובוים על ידי מנחם גולן. המוזיקה הולחנה על ידי דובי זלצר, ובסרט נשמעים גם קטעים של אריס סאן.
ניסים בוזגלו, מנהל עבודה במפעלי ים המלח, גר בדימונה עם ילדיו. את אב המשפחה מגלם השחקן הצרפתי פייר בראסר. בתו, פורטונה, מתאהבת באחד המהנדסים הצרפתים שמגיעים לייעץ למפעל. גיסתו מרגו שמה לב ומעודדת אותה.
פורטונה ובן אהובה בורחים לים המלח ולמפלי עין גדי, ויש ביניהם מפגש רומנטי. אבל פורטונה הובטחה עוד לפני שנולדה לאדון סימון, שהתגלה כאדם מבוגר ועני ממרסיי. אב המשפחה בוחר לקיים את ההבטחה ולחתן את בתו, אך בזמן החתונה פורטונה בורחת בחסות אחיה. במרדף שנפתח היא נפגעת ומתה.
שני אלמנטים בולטים עוררו תשומת לב: שימוש בשחקן זר לתפקיד ישראלי, והצגה של סצנה עם חשיפה חלקית. הסרט זכה להצלחה בינונית, ונצפה על ידי כ־630,000 צופים. הוא הופץ בצרפת בשם La fille de la mer morte, ובארצות הברית בשם The Girl from the Dead Sea ו־Seduced in Sodom.
במועד הצאתו טענו המבקרים כי הסרט מציג יחס פטרנליסטי כלפי מזרחים (עולים מארצות ערב), ומראה את המתח בין חיי המסורת לבין העולם המודרני. חוקרת כמו אלה שוחט ביקרה את התיאור כחד־ממדי והציגה את הדימוי המזרחי כקשור לעוני ונחשלות. לעומת זאת מאיר שניצר טען שהסרט מצייר את ההוויה המזרחית בצורה ססגונית ושקולה יותר. מבחינה ויזואלית הצילומים בשחור־לבן ניסו להעצים את הדרמה, אך חלק מהמבקרים חשו שהם מיושנים.
פורטונה הוא סרט ישן בישראל ובצרפת מ־1966. הוא צולם בשחור-לבן, כלומר בלי צבע. הסרט ביים מנחם גולן.
במשפחה בדימונה גר אב בשם ניסים ובתו פורטונה. אב עובד ליד ים המלח. פורטונה מתאהבת במהנדס שבא לבקר את המפעל. היא ובן־זוגה בורחים לים המלח. פורטונה הובטחה איש אחר עוד לפני שנולדה. בזמן ניסיון לברוח בחתונה, פורטונה נפגעת ומתה בסוף.
בזמנו דיברו על שני דברים בולטים: שבסרט שיחק שחקן זר ודמותה של פורטונה הוצגה בסצנה עם מעט בגדים. הסרט נצפה על ידי הרבה אנשים והוקרן גם בצרפת ובארצות הברית. חלק מהמבקרים אמרו שהסרט מראה את חיי העולים מארצות ערב בצורה בעייתית. אחרים אמרו שהוא נותן תיאור עשיר יותר של החיים האלה.
תגובות גולשים