הדיג בארץ ישראל היה גורם כלכלי חשוב כבר בתקופה הקדומה.
בעידן המודרני הפך ענף הדיג לאחד ממקצועות הכפיים שהציונות קידמה במסגרת "כיבוש העבודה" (עידוד עבודת כפיים).
משנות ה-20 נעשו ניסיונות לרכוש את המקצוע ולהתחרות בדייגים הערבים, להם מסורת דיג ארוכה.
עם הקמת המדינה חלה פריצה: הוקמו כמה קואופרטיבים (ארגונים של דייגים שעובדים יחד).
בשנת 1955 פגעה בצורת בענף, ורוב הקואופרטיבים התפרקו.
בשנת 2004 נאמדה צריכת הדגים בכ-65,000 טון, כשכ-65% הם דגי ים מיובאים.
רוב התוצרת המקומית הגיעה מבריכות דגים.
ניסיונות להרחיב את הדיג הימי כשלו. הדיג במכמורת (רשת גדולה) בים סוף נפסק.
חברות דיג אוקיינוס פשטו רגל, ומימי טורקיה ומצרים נחסמו לדיג.
דיג בארץ ישראל היה חשוב כבר בעת העתיקה.
התנועה הציונית עודדה יהודים ללמוד ולעבוד בדיג.
משנות ה-20 ניסו ללמוד את המקצוע ולהתחרות בדייגים הערבים.
אחרי הקמת המדינה הוקמו קואופרטיבים.
קואופרטיבים הם קבוצות דייגים שעובדות ביחד.
בשנת 1955 בצורת פגעה ורוב הקבוצות נפרדו.
בשנת 2004 צרכו בישראל כ-65,000 טון דגים. כ-65% מהדגים היו מיובאים.
רוב הדגים המקומיים הגיעו מבריכות דגים. ניסיונות להרחיב את הדיג בים נכשלו.
דיג בים סוף הופסק.
תגובות גולשים