נולד באודסה ב-1880. היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, מתרגם ונואם. בתחילת דרכו תרגם ושילב בין שירה, עיתונות ודרמה. למד משפטים בברן וברומא, אך חזר לאודסה ועסק בכתיבה ובתרגום.
האירועים האלימים נגד יהודים ב-1903 (דובסרי וקישינב) קירבו אותו לתנועה הציונית. הוא תרגם לרוסית בין השאר את הפואמה של חיים נחמן ביאליק, ונבחר כציר לקונגרס הציוני, שם הצביע נגד תוכנית אוגנדה.
ב-1911 הקים הוצאה לאור שפרסמה תרגומים לעברית, וביקש לשפר את החינוך היהודי ולעברתו לעברית.
בתקופת מלחמת העולם הראשונה שימש כתב ונוסע לצפון אפריקה. שם פגש את יוסף טרומפלדור והיה בין מי שקידם הקמת הגדודים העבריים, יחידות לוחמות יהודיות במסגרת הצבא הבריטי. עם הגדודים הגיע לארץ, וב-1920 הקים כוח מגן בירושלים. על זה נשפט על ידי הבריטים ונאסר.
לאחר שחרורו קידם קו קשה יותר מול הבריטים. כתביו, כמו "על קיר הברזל", הניחו את היסודות לציונות הרוויזיוניסטית, זרם ציוני שכלל דרישה לתקיפות רבה יותר בהשגת היעדים הלאומיים. ב-1923 יסד את בית"ר וב-1925 הקים את מפלגת ברית הציונים הרוויזיוניסטים. מאוחר יותר הנהיג את האצ"ל (ארגון לוחמי יהודים) מ-1931 עד מותו.
לאחר הוצאתו להורג של שלמה בן-יוסף ב-1938 חזר וקרא להתנגדות קשה יותר למדיניות ההבלגה הבריטית. נפטר מהתקף לב בארצות הברית ב-1940.
נולד באודסה ב-1880. היה סופר, משורר ומנהיג ציוני. ציונות היא הרעיון של עם יהודי עם מדינה משלו.
בצעירותו כתב ותרגם שירים ומחזות. בעקבות פוגרומים ב-1903 הצטרף לפעילות ציונית.
במלחמת העולם הראשונה עזר להקים את הגדודים העבריים, יחידה יהודית בצבא הבריטי. מאוחר יותר הגיע לארץ וארגן כוח מגן בירושלים.
הקים ב-1923 את תנועת הנוער בית"ר. מ-1931 עד מותו הנהיג את האצ"ל, ארגון לוחמים יהודי.
לא אהב שהבריטים לא מרשים להילחם חזק יותר. אחרי שהוצא להורג לוחם ב-1938, קרא לפעולות נוקשות יותר. נפטר בהתקף לב בארצות הברית ב-1940.
תגובות גולשים