פורים שני הוא כינוי לעשרות ימי הודאה פרטיים שהתקיימו בקהילות ובמשפחות יהודיות. ימי ההודאה הללו נוסדו לזכר הצלות ממעשים כגון גירוש, פוגרום, חוקים להמרת דת ועוד. שמות הימים ולרוב מנהגיהם הושפעו מחג הפורים הכללי.
השם "פורים שני" נועד להבדיל את הימים הללו מחג הפורים הרגיל. שמו מושווה לפסח שני, פסח של יחידים שנבצר מהם לעשות את קורבן הפסח במועדו. בניגוד לפסח שני, פורים שני הוא תקנה קהילתית או משפחתית ולא חלק מהלוח היהודי הרשמי.
המנהג התפתח מתוך ההלכה שמורה לאדם לזכור ולציין את המקום והזמן של נס שקרה לו. כך קמו תקנות קהילתיות ומשפחתיות שקבעו יום לשמחה ולהודיה.
חלק מהקהילות כתבו "מגילות הודאה", מגילות זיכרון שנקראו מדי שנה. חוברו גם פיוטים (שירים לתפילה) ושירי תודה כמו "מי כמוך". מקובל לקחת מנהגים מפורים, כגון משלוח מנות ומתנות לאביונים. לעיתים נערך צום ערב, והיו שמנעו מלאכה באותו יום. כמו כן נהגו שלא לומר תחנון (פיוטי בקשה בתפילה) ולמנוע וידוי בתפילות.
קהילות רבות קבעו את הימים בכל חודשי השנה, אפילו בשבת או בחג. כמה קהילות, כגון פדובה וסרגוסה, שומרות על ימי הפורים השני שלהן עד היום. גם אנשים שעברו לעיר אחרת המשיכו לפעמים לחגוג את פורת קהילתם המקורית.
ימי פורים שני נוסדו על שם מקום הקהילה, על שם אדם שהיה המעפיל או המושיע, או על שם תאריך האירוע. דוגמאות לשמות: פורים פרנקפורט, פורים סרגוסה, פורים קזבלנקה.
פורים שני הם ימי שמחה והודיה שהקימו קהילות יהודיות ומשפחות. את הימים קבעו לזכר הצלות ממצבים קשים.
קראו להם "פורים שני" כדי להבדיל מפורים הרגיל. השם דומה ל"פסח שני" שנועד למי שלא הצליח לעשות משהו בזמן.
הרעיון נולד כי חשוב לזכור נס שעשה לנו טובה. לכן קבעו יום מיוחד לציין ולהודות.
כמה קהילות כתבו "מגילות" (ספרים קצרים עם סיפור האירוע) וקראו אותן מדי שנה. החברו גם "פיוטים" (שירים לתפילה). לקחו מנהגים מפורים, כמו משלוח מנות (שליחת אוכל) ומתנות לאביונים (מתנות לעניים). לפעמים היו צום קצר או מנוחה מעבודה.
יש שמות לפי מקום, כמו פורים סרגוסה. יש גם שמות לפי אדם או תאריך חשוב.
תגובות גולשים