פייסל אבן חוסיין (בערך 1883, 1933) היה מנהיג השושלת ההאשמית והפך באופן זמני למלך הממלכה הערבית של סוריה ב-1920, ולאחר מכן למלך עיראק מ-1921 עד מותו ב-1933.
פייסל נולד בטאיף והיה בנו של חוסיין בן עלי, השריף של מכה. משפחתו עברה לאיסטנבול ב-1893. ב-1909 נבחר לנציג בפרלמנט העות'מאני. בזמן מלחמת העולם הראשונה הצטרף בסופו של דבר עם אביו ואחיו להנהגת המרד הערבי נגד השלטון העות'מאמי. הוא פיקד על הצבא הצפוני של המרד ועבד בשיתוף עם תומכי הבריטים, בהם תומאס לורנס (לורנס איש ערב).
ב-1918 נכנס לדמשק והשתתף בהקמת משטר קצר של מנהיגים ערביים. נפגש עם חיים ויצמן ושוחח על יחסים עם התנועה הציונית; נעשתה בשלב זה הסכמה חלקית לגבי מעמדו של היישוב היהודי בארץ־ישראל. ב-1919 ניהל משלחת לוועידת השלום בפריז וטען להקמת אמירויות ערביות במרחב שפעם היה שבשליטת האימפריה העות'מאנית.
ב-7 במרץ 1920 הוכרז בפיקוח הקונגרס הסורי כמלך הממלכה הערבית של סוריה. ההכרזה התנגשה עם דרישת צרפת לקבל מנדט על סוריה (מנדט = שליטה זמנית של כוח זר). לאחר התנגשות צבאית עם צרפת הובסו כוחותיו ונאלץ לעזוב את דמשק ב-1920.
ב-1921, הבריטים קידמו אותו כמלך עיראק במסגרת הסדרים לאחר המלחמה. ב-23 באוגוסט 1921 הוכתר כמלך עיראק הראשון. בתקופת שלטונו הביא יציבות יחסית, ונבחרה חוקה ב-1924 שהגדירה את סמכויות המלך והמדינה. אשתו הוכתרה כמלכת עיראק.
פייסל מת ב-8 בספטמבר 1933 בברן שבשווייץ, כתוצאה רשמית מהתקף לב. חלק מהעיראקים חשדו בהרעלה. גופתו הובאה לנמל חיפה ומשם לעיראק. בנו ראזי ירש אותו.
כמלך עיראק סיפק פייסל את השלד הפנימי של המדינה החדשה. הוא השתמש בגישה פשרנית ובתמרון פוליטי כדי לאזן בין קבוצות שונות במדינה. החוקה של 1924 הקנתה לו סמכויות נרחבות, כולל מינוי ממשלה ופיקוד על הכוחות. בתקופת שלטונו הייתה יציבות יחסית במשך כעשור, אך בשנותיו האחרונות הביע ייאוש לגבי עתיד המדינה.
פייסל אבן חוסיין (בערך 1883, 1933) היה בן למשפחה מלכותית בשם השושלת ההאשמית.
פייסל נולד בטאיף. משפחתו עברה לאיסטנבול כשהיה ילד. כשהתחילה מלחמת העולם הראשונה הוא הצטרף למאבק הערבי נגד השלטון העות'מאמי. הוא עזר לכבוש ערים כמו דמשק ועבד עם הבריטים.
ב-1920 הכריזו עליו כמלך סוריה, אך לאחר שצרפת קיבלה שליטה בצפון הוא הובס ועזב. ב-1921 הבריטים תמכו בו כדי להיות המלך של עיראק. המלכתו התקיימה ב-23 באוגוסט 1921.
פייסל חי בעיראק והנהיג את המדינה. ב-1924 קיבלו חוקה שאיפשרה לו הרבה סמכויות. הוא עשה מאמץ לאחד בין קבוצות שונות ולעזור לייצב את המדינה.
פייסל מת ב-1933 בשווייץ. רבים זכרו אותו כמלך שבנה את המדינה החדשה.
פייסל עזר ליצור מערכת שלטון בעיראק. הוא ניסה להיות פשרן ולשמור על שקט בין אנשים וקבוצות שונות.
תגובות גולשים