פיל הוא שם שמייצג שלושה מיני יונקים: פיל סוואנה אפריקני, פיל יער אפריקני ופיל אסייתי. הם חיות היבשה הגדולות ביותר כיום והם המינים היחידים שנותרו במשפחת הפיליים. בעבר חיו במשפחה זו מינים נוספים שנכחדו.
כל מיני הפילים גדולים מאוד. גודלם נותן להם הגנה מטורפים רבים. פיל הסוואנה האפריקני הוא הגדול שבחיים היום. רשומות ישנות מדברות על פרטים עצומים, אך בחומר המקורי יש חוסרים במספרים.
המאפיין הבולט של הפיל הוא החדק, התארכות של האף והשפה העליונה. החסם משמש לשתייה, לאכילה, לשטיפה ולמגע מדויק. החדק עובד כמו יד רבת-שימושים: הוא מחבק, מושך ומרים חפצים עדינים וכבדים.
יש הבדלים חיצוניים בין הפילים האפריקניים והאסייתי, למשל בגודל האוזניים ובמראה הכללי. אלה עוזרים לזהות מין ומקור גאוגרפי.
לפי רוב המינים יש חטי שנהב, שיניים מתארכות שעשויות שנהב. אצל נקבות הפיל האסייתי החטים חסרים או קטנים מאוד. חטים שימשו לפעולות כמו חפירה והזזת מכשולים, אבל הם גם הפכו סיבה לציד המוני בגלל ערך השנהב. הציד פגע באוכלוסיות רבות.
לאוזניים הרחבות של הפיל תפקיד בקירור הגוף. האוזן היא שטח עור גדול שעליו כלי דם. הנפת האוזניים יוצרת משב אוויר שמקרר את הדם ב-5.5 מעלות צלזיוס בקירוב. לכן לפילים מדרום ואזור קו המשווה יש אוזניים גדולות יותר מאשר לפילים שנמצאים באזורים פחות חמים.
חיי הפיל ארוכים יחסית, ונמשכים בממוצע כ-70 שנה בטבע. הפיל מגיע לשיא גודלו בשנות העשרים לחייו. העדרים מנוהלים על ידי נקבות בוגרות, והזכרים נודדים לבד או בזוגות. הפילה המנהיגה נושאת ידע חשוב על מקורות מים ומסלולים, והזיכרון החזיר את הביטוי "זיכרון של פיל".
פילים נעים למרחקים גדולים כדי לחפש מזון ומים. הם מתקשרים גם באמצעות גלי אדמה (חישה סייסמית), שמשמשים ניווט ותקשורת.
לטווח קצר אין להם כמעט טורפים בוגרים, אך גורי פילים עלולים ליפול בצייד של להקות אריות, טיגריסים או תקיפות של תנינים.
הפיל נחשב לבעל יכולת קוגניטיבית גבוהה. ניסויים ותצפיות מראים יכולת ללמוד, לזכור אירועים ולהתנהג באופן מורכב חברתי.
לפי המקובל, הפיל אינו בעל עונת ייחום קבועה. בגרות מינית מגיעה סביב גיל 12. לזכרים יש תקופות של מוסט, בהן הם מתנהגים אגרסיבית יותר. ההריון ארוך מאוד, כ-22 חודשים, והפילון נולד במשקל של כ-100 קילוגרם בממוצע. רוב ההריונות מניבות גור יחיד.
פילים הם צמחוניים. הם אוכלים עשבים, עלים וענפים. פיל אפריקאי יכול לאכול כ-140 ק"ג צמחייה ביום. הם גם זקוקים למים בכמות גדולה, בסביבות 150 ליטר ליום. כדי למצוא מזון הם נודדים מרחקים ארוכים.
במדינות רבות השתמשו בפילים לעבודה, לגרירת מעמסים וכריתת עצים. באסיה מועסקים מטפלי פילים, שנקראים מאהוט (מטפלים בפיל). כיום יש גם שימוש בפילים לתיירות, למשל רכיבה.
במאה ה-19 וה-20 אוכלוסיית הפילים הצטמצמה בגלל ציד אינטנסיבי ושחרור שטחי מחיה. ה-WWF מעריך ששטחי המחיה של הפילים האפריקאים הצטמצמו בכ-50%, ושל הפילים האסייתיים לצטמצמו לכ-15% ממה שהיה בעבר. אוכלוסיית הפילים האסייתית קטנה בכ-50% בשלושת הדורות האחרונים.
הציד למען השנהב הוא גורם מרכזי בירידה. בעשור השני של המאה ה-21 התחילו לשלב טכנולוגיות חדשות, כמו רחפנים ולמידה עמוקה, כדי לאתר ציידים ולהגביר אכיפה.
פילים אסייתים רבים מאולפים. האילוף והטיפול בפילים הוא מקצוע מסורתי בכפרים באסיה, והמאהוט נשאר צמוד לפיל שנים רבות. בעבר אלפו גם פילים אפריקניים, אך כיום זה נדיר.
בגני חיות מאולפים פילים מקבלים תזונה מותאמת שכוללת חציר, פירות ולעתים תוספים. הפריה מלאכותית מתקיימת במקרים מסוימים כדי לעזור לשימור.
הפיל אינו נקרא בשמו בתנ"ך, אך יש אזכורים לשנהב ולסחורות שהובאו בזמן שלמה המלך. בתלמוד ובמדרשים מופיעים סיפורים והלכות הנוגעים לפיל, בין היתר כדי להדגיש תכונותיו כמו גודלו והתנהגותו.
בתאילנד הפיל הוא סמל לאומי חשוב. לפילים שם מעמד תרבותי חזק, והם מופיעים בסמלים ובטקסים.
המקור כלל תמונות של פילים מסוגים שונים, ביניהם פיל בורנאו, פילת סוואנה עם גור ופליטים ביער.
פיל הוא בעל חיים גדול מאוד. יש שלושה סוגים עיקריים: פיל סוואנה אפריקני, פיל יער אפריקני ופיל אסייתי.
לפי דבריו, החדק הוא האף המוארך של הפיל. הוא משמש לאכילה, לשתייה ולמגע. הפיל גם יש חטים, שיניים גדולות שנקראות שנהב.
פילים הם בעלי החיים היבשתיים הגדולים ביותר. הם חזקים ולכן כמעט אין להם אויבים.
לאוזני הפיל תפקיד לקרר את גופו. כשהוא מנפנף אותן, זה מקרר את הדם.
פילים חיים הרבה זמן, עד שבעים שנה בדרך כלל. הם חיים בעדרים שנוהגות נקבות בוגרות. הזיכרון של הפיל טוב מאוד.
פילים חכמים. הם לומדים ומזכירים דברים.
הריון של פיל ארוך מאוד, כ-22 חודשים. הגור נולד כמשקל של כ-100 ק"ג.
פילים אוכלים צמחים. פיל אפריקאי אוכל הרבה צמחייה כל יום. הם גם שותים הרבה מים.
אדם השתמש בפילים לעבודה ולעתים לרכיבה. באסיה יש אנשים שמטפלים בפילים. הם נקראים מאהוט, מטפל בפיל.
למרבה הצער, ציד ושינויים בשטחי המחיה הורידו את מספר הפילים. חלק מהמינים בסכנת הכחדה. היום מנסים לשמור עליהם בחוקים ובשימוש בטכנולוגיה.
בתאילנד הפיל חשוב מאוד. הוא סמל לאומי ולפעמים מקודש.
תגובות גולשים