פילוסופיה של השפה בודקת איך מילים עובדות. היא שואלת איך שפה אומרת אמת ומה מילים בעצם משמעותן.
אפלטון חשב שיש רעיונות נסתרים שמעניקים דבר משמעות. אריסטו גם דיבר על מילים ומשמעות. בימי הביניים שאלו אם שמות ניתנו בטבע או בהסכמה של בני אדם.
פרגה רצה שפה ברורה יותר. הוא בנה שפות פורמליות, שהן שפות מדויקות כמו בשִלובים מתמטיים (שפות מתמטיות). פרגה אמר שלא מבינים מילה בלי המשפט כולו. הוא הבדיל בין מובן, כלומר הרעיון שמילה מעוררת, לבין הוראה, שזה הדבר בעולם שהמילה מדברת עליו. למשל המילה "חד-קרן" מעוררת רעיון, אבל אין לה דבר אמיתי שמציית לה.
ראסל הניח שיש מילים שמצריכות ניתוח כדי לדעת אם הן אמיתיות. למשל "המלך של צרפת" יכול להיות משפט שאינו נכון אם אין מלך כזה.
אפלטון חשב שיש רעיונות נסתרים שמעניקים דבר משמעות. אריסטו גם דיבר על מילים ומשמעות. בימי הביניים שאלו אם שמות ניתנו בטבע או בהסכמה של בני אדם.
פרגה רצה שפה ברורה יותר. הוא בנה שפות פורמליות, שהן שפות מדויקות כמו בשִלובים מתמטיים (שפות מתמטיות). פרגה אמר שלא מבינים מילה בלי המשפט כולו. הוא הבדיל בין מובן, כלומר הרעיון שמילה מעוררת, לבין הוראה, שזה הדבר בעולם שהמילה מדברת עליו. למשל המילה "חד-קרן" מעוררת רעיון, אבל אין לה דבר אמיתי שמציית לה.
ראסל הניח שיש מילים שמצריכות ניתוח כדי לדעת אם הן אמיתיות. למשל "המלך של צרפת" יכול להיות משפט שאינו נכון אם אין מלך כזה.
עדיין אין תגובות. היה הראשון להגיב!
תגובות גולשים