פילים (Elephantidae) הם משפחה של יונקים והיצורים היבשתיים הגדולים ביותר כיום. במשפחה היו בעבר סוגים רבים, כמו ממותה שכבר נכחדה. שלושת המינים ששרדו הם הפיל האפריקאי והפיל האסייתי.
המשותף למינים ששרדו הוא זוג החטים המשמשים לשנהב. שנהב היא חומר השן, ולכן ציד הפילים לצורך שנהב פגע קשות באוכלוסיותיהם. הפילים כיום מוגנים בחוקים במקומות רבים.
כל הפילים גדולים מאוד. הם שוקלים מעל חמש טונות ומתקרבים בגובה למטרים רבים. הגודל הגדול מעניק להם הגנה מטורפים.
המאפיין הבולט הוא החדק, האף והשפה העליונה שהתארכו והפכו לכלי רב-תכליתי. בעזרתו הפיל לוקח אוכל, שותה, חופר ומזיז מכשולים.
יש הבדלים חיצוניים בין פילים אפריקניים לאסייתיים. למשל, לאוזניים גודל שונה: לאפריקאים אוזניים גדולות יותר בגלל אקלים חם.
החטים הן בעצם שיניים חותכות ארוכות, שאורכן יכול להגיע לשני־שלושה מטרים. לנקבות הפיל האסייתי בדרך כלל אין חטים בולטים. החטים משמשים לחפירה ולא פעם גם במאבקים בין זכרים. בעקבות ערכן ניצודו פילים בעבר.
אוזני הפיל רחבות ועוזרות לו לקרר את הדם. הפיל מנפנף באוזניו כדי ליצור משב־רוח, והדבר מקטין מעט את טמפרטורת הדם.
הפילים חיים בממוצע כ־70 שנה. הם מגיעים לשיא גודלם בשנות העשרים. העדרים בראשות נקבות בוגרות נודדים לחיפוש מזון ומים. זכרים נודדים לבד או בקבוצות קטנות.
הפילים זוכרים מקומות חשובים, כמו בורות מים, גם אחרי שנים רבות, מכאן הביטוי "זיכרון של פיל".
הם מתקשרים גם בגלי־אדמה נמוכים (חישה סייסמית) ומשתמשים בזה לניווט ולמציאת העדר.
הפיל נחשב לחיה אינטליגנטית. נצפו בו התנהגויות חברתיות, זיכרון ארוך ולמידה מורכבת.
ההריון של הפילה ארוך, כ־22 חודשים. בדרך כלל נולד עובר יחיד במשקל של כ־100 קילוגרם. התינוק ננקה מהחלב סביב גיל שנה.
לבגרות מינית מגיעים סביב גיל 12. לזכרים יש תקופה הנקראת מוסט, מצב בו הם עלולים להיות תוקפניים יותר.
הפילים צמחוניים. פיל אפריקאי צורך כ־140 קילוגרם צמחייה ביום וכ־150 ליטר מים בממוצע.
התזונה הרחבה גורמת להם לנדוד מרחקים גדולים.
בדרום־מזרח אסיה מאולפים רבים מהפילים האסייתיים. המאהוט הוא המטפל המסור בפיל, ותפקיד זה עובר לעיתים מדור לדור. הפילים עבדו בעבר בתעשיית העץ והיום משמשים גם לתיירות.
במקומות אחרים הפילים קשים לאילוף. ציד ושינוי בית הגידול מאיימים עליהם.
התנ"ך אינו מזכיר את הפיל בשם, אבל מוזכר שימוש בשנהב. במסורת היהודית יש דיונים על ברכות ופרטים מדרשיים הקשורים לפיל.
בתאילנד הפיל הוא סמל לאומי חשוב. גם בפולחן ובתרבות יש לו מקום מרכזי.
בעבר היו במשפחה סוגים נכחדים רבים, כמו ממותה. חלקם נעלמו לפני אלפי שנים, אך נמצאו שלדים שלהם באתרים שונים.
הפיל הוא היונק היבשתי הכי גדול שקיים היום. יש שני סוגים חשובים: אפריקאי ואסייתי.
לכל פילים יש חטים. חטים הם שיניים גדולות שנקראות שנהב, חומר לבן ויקר.
הפילים מאוד גדולים וכבדים. הם לא רבים שיש להם אויבים הרבה טבעיים.
החדק הוא האף הארוך והגמיש של הפיל. החדק עוזר לאכול, לשתות ולחפור.
החטים ארוכים מאוד, עד שתי־שלוש מטרים. אצל נקבות אסייתיות החטים לעיתים לא בולטים.
לאוזניים גדולות יש תפקיד לקרר את הפיל. הם מנפנפים באוזניים כשהם חמים.
פילים חיים על פני כמה עשרות שנים. הם גרים בעדרים שמובילות נקבות בוגרות.
הם זוכרים מקומות עם מים גם אחרי שנים רבות.
ההריון של הפילה ארוך מאוד, כ־22 חודשים. הפילון נולד ככ־100 ק"ג ומתחזק לאט.
פילים אוכלים רק צמחים. פיל אפריקאי צריך כ־140 ק"ג אוכל ביום וכ־150 ליטרים מים.
באסיה אנשים מאלפים פילים ועובדים איתם ביער. יש מקומות שבהם רוכבים על פילים לתיירים.
ביהדות מדברים על השנהב ויש מסורות וסיפורים על הפיל.
בתאילנד הפיל הוא סמל חשוב. שם מכבדים את הפילים ולעתים רואים כאן גם פילים לבנים.
תגובות גולשים