פינחס הוא דמות מקראית, בנו של אלעזר ונכדו של אהרן. כהן (כהן = משרת דתי שהיה אחראי על עבודת הקודש) המוזכר במספר מקומות בתנ"ך. בפרשת "חטא בעל פעור" פעל בקנאות והרג את זמרי בן סלוא ואת כזבי בת צור; במעשה זה עצר לפי המסורת מגפה שפשטה בעם וכתוצאה מכך הובטחה לו ולזרעו כהונה.
יש מי שמשערים שהשם מקורו במצרית: פא-נחסי, שפירושו אולי "השחור" או צורה אחרת שמשמעה "המועדף".
פינחס הופיע שוב כמה פעמים: הורה ופיקד על צבא של 12,000 לוחמים בנקמה במדין; עמד בראש משלחת שבאה להוכיח שבטי עבר הירדן על בניית מזבח, וכאשר הבינו שהוא לא כוונה למרידה הוא הורה לא להילחם ובכך מנע מלחמה פנימית; בתקופת פרשת פילגש בגבעה שימש ככהן והעם פנה אליו בעניין אם להילחם נגד שבט בנימין. בנו נקרא אבישוע, ושושלתו מילאה תפקידי כהונה בימי בית המקדש.
במדרש מתוארים עליו סיפורים נוספים: הוא מופיע כמי שראה כמלאך, כשנשלח על ידי יהושע לרגל ביריחו, וככזה שנתן דין ודרש לעם בזמנים שונים. חז"ל זיהו אותו גם עם נבואות אנונימיות בספר שופטים.
יש מסורת מדרשית שמקשרת בין פינחס לאליהו הנביא. חלק מהחכמים אומרים שמדובר בזיהוי ממשי, אחרים מפרשים זאת כנימה על אופיים הדומה, קנאות לה' ושאיפה לשלום.
חוקרים מסבירים שפינחס פעל בתפקידו בפתח המשכן, ולכן מעשיו נחשבו לשמירה על קדושת המקום. משווים אותו גם לפעולות שבט לוי אחרי חטא העגל, ובשני המקרים ניתנה תגמול של משרת קודש.
סיפורו השפיע על המסורת היהודית והנוצרית ועל דיונים מוסריים על קנאות ואלימות. בחלק מהמקרים נעשה שימוש בסיפור על־ידי קבוצות קיצוניות כדי להצדיק מעשים אלימים, ויש דיונים רב־דו־משמעיים לגבי הגבולות המוסריים של מעשים כאלה. בקבלה ראו בסיפור מטפורה למאבק פנימי ברוח האדם.
לפי מסורת יהודית, שומרונית וערבית, קבר פינחס מזוהה עם גבעת פינחס בכפר עוורתא שבמזרח שכם. נוסעים ומחברים כמו רבי אשתורי הפרחי ואברהם משה לונץ הזכירו את המקום.
פינחס היה דמות בתנ"ך. הוא היה בנו של אלעזר ונכדו של אהרן.
פינחס היה כהן. כהן = איש דתי שעוזר בעבודת ה'. בעת חטא בעל פעור הוא עמד והפסיק מעשה רע. הוא הרג את זמרי וכזבי כדי לעצור מגפה (מגפה = מחלה שפורצת בקרב אנשים). בעקבות כך קיבל הבטחה שכהונתו תימשך גם לדורותיו.
הוא הוביל גם חיילים נגד מדין. הוא עמד מול שבטים שבניית מזבח גרמה לחשד, ובעת המקרה הזה מנע מלחמה. בני ישראל התייעצו איתו גם בזמן מלחמת בני ישראל עם שבט בנימין.
חז"ל מספרים עליו סיפורים נוספים. חלקם מזהים אותו עם אליהו הנביא. אליהו = נביא, כלומר אדם שקיבל מסר מאלוהים.
בכמה מקומות אנשים השתמשו בסיפור שלו כדי להצדיק תקיפות. רוב האנשים והחכמים דנים בזה וקוראים לא לחשוב שזה הוגן.
מסורת אומרת שפינחס קבור בגבעת פינחס בכפר עוורתא, ליד שכם.
תגובות גולשים