רבי פנחס מנחם אלתר (1926, 1996) היה אדמו"ר (מנהיג חסידי) בשושלת גור. בשנותיו האחרונות כיהן כנשיא מועצת גדולי התורה (מועצה של רבנים בכירים) של אגודת ישראל.
נולד ב-1926 כבנם הצעיר של האדמו"ר מגור, וגדל במשפחה חסידית בולטת. נמלט עם אביו מפולין ועבר לירושלים בפסח 1940. התגורר כל חייו בדירה צנועה בירושלים.
ב-1946 נשא לאשה את ציפורה ממשפחת אלתר. לפני שמונה לראש ישיבת "שפת אמת" ב-1957, ניהל חנות ספרים. כראש ישיבה נשא שיעורים ונהג בחיי צניעות. שימש גם כחבר הנהלה במספר מוסדות חינוך ותרבות תורניים, וב-1971 התמנה ליו"ר אגודת ישראל.
לאחר פטירת אחיו רבי שמחה בונם ב-1992, הוסכם שרבי פנחס מנחם יהיה האדמו"ר הבא. הוא התחייב בכתב לכבד את משפחת אחיו ולמסור את ההנהגה לבנו של שמחה בונם בהמשך.
כהונה זו נמשכה כשלוש וחצי שנים. הוא סייע לחידותיו בדרשות ארוכות, דיבר על ערכים כמו "עין טובה" ו"קדושה" וקרא להגברת האחווה בתוך החסידות. בפוליטיקה נחשב ימני. התנגד למסירת שטחי יהודה ושומרון וביקר את הסכם אוסלו.
בתקופה של פיגועי התאבדות הלך מצבו הבריאותי והתדרדר. הוא סירב לאכול מתקופת האסונות והביע דאגה מהסכנות שהביאו לדעתו הסכמי השלום. נפטר בשנת 1996 בלילה שאחרי חג הפורים, בשנתו.
נקבר בחצר ישיבת שפת אמת בירושלים, ליד קבר אביו.
נישא ב-1946. היו לו שישה בנים ובת. אחד מבניו נפטר בילדותו.
חלק גדול מחידושיו נותר בכתב יד ולא הודפס.
רבי פנחס מנחם אלתר נולד ב-1926 ונפטר ב-1996. הוא היה אדמו"ר. אדמו"ר הוא מנהיג של קבוצה חסידית.
בצעירותו ברח עם אביו מפולין לירושלים. הוא גר שם כל חייו בדירה קטנה.
הוא נישא ב-1946. לפני שהיה ראש ישיבה עבד בחנות ספרים.
ישיבה היא בית ספר תורני.
ב-1992 אחרי מות אחיו, הוא הוכר כאדמו"ר של גור. הוא דיבר הרבה על חסד, קדושה ואחווה.
אנשים רבים הגיעו אליו לייעוץ.
בתקופה האחרונה לחייו היו פיגועים קשים. זה העציב אותו מאוד.
הוא הפסיק לאכול ונפטר בשנת 1996 בלילה אחרי חג פורים.
נקבר בחצר הישיבה ליד אביו.
היה נשוי והיו לו שישה בנים ובת. אחד מבניו נפטר כשהיה קטן.
הרבה מהדרשות והרעיונות שלו נכתבו בכתב יד ולא הודפסו.
תגובות גולשים