פלאוגרפיה

פלאוגרפיה היא חקר הכתב והתפתחות הצורה הגרפית של האותיות. היא קרובה לאפיגרפיה, שהיא חקר תוכן הכתובות והמידע ההיסטורי והאנתרופולוגי שהן נותנות.

האות היא צורת מוסכמה: היא צריכה להיות מובנת לכותב ולקורא. הפלאוגרף עוקב אחרי ההשתנות של אותיות ואלפבית כדי להעריך מתי נכתבה כתובת היסטורית.

במחקר מתמקדים לרוב בכתובות בדיו (כתב על מצע כמו פפירוס או קלף), כי בהן רואים בקלות את השינויים הגרפיים. כתובות חקוקות על אבן או בפסיפס (כתב לפידארי, כתב לאבן) מתפתחות לאט יותר. בנוסף, חקיקה על ידי בעלי מלאכה עשויה להסתיר שינויים אותנטיים בכתב.


שינויים בכתב בדרך כלל איטיים ולא דרמטיים. לעומת זאת, החלפות כתב שנעשות בפקודה מרכזית (לדוגמה החלפת הכתב הערבי בלטיני בטורקיה) אינן חלק מהפלאוגרפיה.



כתב לפידארי: כתב המשמש לחקיקה באבן. הוא מתפתח באיטיות.

כתב רהוט (קורסיבי, כלומר כתיבה רציפה): נוצר בכתיבה בדיו על מצע. ניתן לכתוב אותו במהירות. יש לו כמה תת־צורות:

כתב רהוט פורמלי: נכתב לפי חוקים ברורים. תוצאתו נאה ואותיותיה מופרדות. זהו הכתב שלמדו רבים.

כתב רהוט וולגרי: כתיבה יומיומית פחות מוקפדת. היא נפוצה אצל אנשים שלומדים מעט כתיבה, ולעתים אין לה התפתחות עצמאית.

כתב רהוט קיצוני (חופשי): כתיבה מהירה של משכילים. כאן השינויים בצורות האות מהירים יותר. לפעמים אדם משתמש בשתי צורות, פורמלית לטקסטים רשמיים וקיצונית לכתיבה פרטית.


חוקר הכתב הקדום מנסה לפענח כתובת שנמצאה בחפירות. לעבודה כמה שלבים: לבדוק את מצב הכתובת, להציע השלמות לאותיות חסרות לפי ההקשר הלשוני או התרבותי, ולפעמים להעלות כמה אפשרויות להשלמה.

מצלמים את הכתובת בתאורות שונות כדי להבדיל בין אותיות ולכלוך. משתמשים כיום בהדמיות מחשב לשיפור הקריאות (כגון עיבוד בתוכנות תמונה). החוקר מצייר פקסימיליה, שרטוט של הכתובת כפי שהיא. בשרטוט זה מקבל החוקר החלטות אילו סימנים הם אותיות ואילו לא.


- אות קיימת: נכתבת כפי שהיא.
- אות חלקית: מסומנת בדרך כלל בנקודה על הגופן המסופק.
- אות שהושמטה על ידי הסופר הקדמון אך ודאית לפי השפה: מסומנת בסוגריים חדים < >.
- השלמה של טקסט חסר: נעשית בסוגריים מרובעים [ ].
- חלוקת שורות מסומנת בקו נטוי /.
- אפשרויות שונות לקריאה מסומנות על ידי כתיבת האותיות האפשריות זו מעל זו.
- בראשי תיבות מורחבים על ידי החוקר בסוגריים עגולים, לדוגמה (Leg(ion.

פלאוגרפיה היא חקר איך נראית הכתיבה וכיצד היא משתנה עם הזמן. אפיגרפיה חוקרת את תוכן הכתובות והמידע ההיסטורי שיוצא מהן.

כדאי לדעת: אות היא צורה מוסכמת. המשמעות היא שאנשים מסכימים איך לצייר אותה.


לרוב הכתב משתנה לאט. אם מישהו מחליף כתב בכל מדינה, זה לא חלק מהפלאוגרפיה.


כתב לפידארי (כתב לאבן): זהו כתב שנחצב באבן. הוא משתנה לאט.

כתב רהוט (קורסיבי - כתיבה רציפה): כותבים אותו בדיו על נייר או קלף. יש לו כמה צורות:

כתב פורמלי: כתיבה מסודרת ונאה.

כתב יומיומי (וולגרי): כתיבה פשוטה ולא מוקפדת.

כתב קיצוני: כתיבה מהירה של אנשים שיודעים לכתוב טוב.


החוקר מנסה לקרוא כתובות חבולות או שבורות. הוא מצלם את הכתובת בתאורה שונה. משתמש בתוכנות מחשב כדי להבהיר אותיות. הוא מצייר העתק נקרא פקסימיליה (העתק של הכתובת). לפעמים יש סימנים שמראים חוסרים, כמו [ ] להצלה של אות חסרה, ו־/ לשבור שורה.