פלדיום

פלדיום (Palladium) הוא יסוד כימי, סמל Pd ומספרו האטומי 46. שוויו העולמי עמד על כ-356 מיליארד דולר בנובמבר 2021.

פלדיום היא מתכת לבנה ורכה שמזכירה פלטינה. היא אינה נכתמת באוויר ויש לה נקודת היתוך נמוכה יחסית בקבוצת הפלטינה. המתכת ניתנת לריקוע בחום, ובקירור היא חוזרת להיות קשה.
חומצות חזקות כמו חומצה גופרתית וחומצה חנקתית תוקפות את הפלדיום. חומצת מימן כלורי (HCl) ממיסה אותו לאט. בטמפרטורות נמוכות פלדיום אינו מגיב עם חמצן.
פלדיום מסוגל לספוח מימן עד כ-900 פעמים מנפחו. ייתכן שהספיחה קשורה להיווצרות הידריד (תרכובת של מתכת ומימן) בשם PdH2.
בפלדיום יש מצבי חמצון עיקריים 2+ ו-4+. מצב 2+ (עם שמונה אלקטרוני d) יוצר קומפלקסים שבהם ארבעה ליגנדים (מולקולות הקשורות למתכת) מסודרים במישור ריבועי. תרכובות עם מצב חמצון 6+ סונתזו גם הן בהצלחה.

פלדיום משמש כזרז, חומר שמאיץ תגובות כימיות. הוא מזרז תגובות של הוצאת מימן או ספיחת מימן. למשל, הידרוגנציה (הוספת מימן) של שומנים צמחיים להקשייתם נעשית באמצעות קטליזה של פלדיום. שימוש זה שימש להכנת מרגרינה.

ויליאם הייד וולאסטון זיהה את הפלדיום בשנת 1803. ב-1804 הוא קרא לו על שם האסטרואיד פאלאס. וולאסטון מצא את היסוד במחצב פלטינה גולמי מדרום אמריקה. הוא המס את המחצב בחומצת מלח, נטרל את התמיסה, הוסיף חומרים נוספים וקיבל תחילה תרכובות של פלדיום. מחימום של תרכובות אלה ייצר את הפלדיום המתכתי.
בתקופה מסוימת שימשה תרכובת כלוריד הפלדיום כתרופה לשחפת במינון של כ-0.065 גרם ביום. טיפול זה גרם לתופעות לוואי ולכן הוחלף בתרופות יעילות יותר.

פלדיום מצוי בטבע כיסוד חופשי ובסגסוגות עם פלטינה, זהב ומתכות אחרות מקבוצת הפלטינה. מרבצים בולטים נמצאים בהרי אורל, באוסטרליה, באתיופיה ובצפון ובדרום אמריקה. כרייה מסחרית של פלדיום נעשית בעיקר ממרבצי ניקל-נחושת בדרום אפריקה ובאונטריו שבקנדה.

פלדיום הוא מתכת לבנה. הסימול הכימי שלה הוא Pd ומספרה האטומי 46. בערך ב-2021 שווי הפלדיום בעולם היה כ-356 מיליארד דולר.

פלדיום לא מחשיך באוויר. היא רכה כשהיא חמה וקשה כשהיא קרה. היא נמסה בקלות יותר מכל מתכות קבוצת הפלטינה. חומצות חזקות יכולות לפגוע בה. חומצת מלח מדללת ממיסה אותה לאט.
פלדיום יכול לשמור בתוכו הרבה מימן, עד כ-900 פעמים מנפחו. יש אפשרות שהוא יוצר תרכובת מיוחדת עם מימן בשם הידריד.

פלדיום עוזר להאיץ תגובות כימיות. למשל משתמשים בו כדי להוסיף מימן לשמנים צמחיים. זה שימש להכנת מרגרינה.

ויליאם הייד וולאסטון גילה את הפלדיום ב-1803. הוא קרא לו על שם האסטרואיד פאלאס ב-1804. הוא מצא אותו במחצב פלטינה מדרום אמריקה. כדי להוציא את הפלדיום הוא השתמש בחומצות ובצעדים כימיים עד שקיבל את המתכת.
פעם נתנו תרכובת של פלדיום כתרופה לשחפת. היו לה תופעות לוואי, ולכן הפסיקו להשתמש בה.

פלדיום נמצא בטבע גם לבדו וגם בתערובות עם פלטינה וזהב. מרבצים חשובים נמצאים ברוסיה, אוסטרליה, אתיופיה ובאמריקות. כיום מפיקים פלדיום מסחרי בעיקר ממכרות ניקל-נחושת בדרום אפריקה ובקנדה.