פנחס גולדשמידט

אות המסדר הלאומי של לגיון הכבוד הצרפתי הוענק לו ב-2016. לגיון הכבוד הוא מסדר כבוד צרפתי.


פנחס גולדשמידט נולד ב-21 ביולי 1963 בציריך. משפחתו גרה בשווייץ כמה דורות. אביו היה תעשיין. אבי סבו שימש כרבי הראשי של יהודי דנמרק ואז של קהילת ציריך.

הוא למד אצל הרב משה סולובייצ'יק ובכמה ישיבות בולטות, ביניהן פוניבז', טלז ומיר. בישיבת נר ישראל בבלטימור הוסמך לרבנות. במקביל קיבל תואר שני מהמכון ג'ונס הופקינס.

בין 1987 ל-1989 שימש כרב בנצרת עילית ועבד עם עולים מברית המועצות. ב-1989 הרב סולובייצ'יק שלח אותו לנהל את בית הדין של ברית המועצות. בית דין כאן הוא גוף שיפוט דתי. אחר כך ניהל בתי דין באזור מדינות חבר העמים; אלה הן מדינות שהיו בברית המועצות. ב-1993 מונה לרב הראשי של יהודי מוסקבה.

הרב כיהן גם כאב"ד, ראש בית הדין, של בית הדין הרבני בציריך ושל בית הדין הרבני הכללי של אירופה. ב-2011 נבחר לנשיא ועידת רבני אירופה. בנוסף יזם הקמת ישיבה ובית ספר יהודי במוסקבה והיה בין מייסדי הקונגרס היהודי-רוסי ב-1996.

הוא נודע בקשריו עם כמה אוליגרכים, כלומר בעלי עסקים עשירים ומשפיעים, כמו ולדימיר גוסינסקי וארקדי גאידמק. הרב גם חיבר שו"ת, תשובות לשאלות הלכתיות, בשם "זיכרון בספר".

בסוף 2012 פרסם מאמר ביקורתי על מוסד הרבנות הראשית בישראל. בעקבות זאת מרכז רבני אירופה הוציא מכתב תמיכה לרבנים הראשיים בישראל.

בשנת 2016 קיבל את אות לגיון הכבוד על חיזוק הקשרים בין רוסיה וצרפת.

ב-2022, בזמן המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יצא נגד התקיפה ועזב את מוסקבה, הוא אמר שעזב כדי לטפל באביו. מינה את סגנו לממלא מקום והמשיך לכהן כראש בית הדין של מדינות חבר העמים והמדינות הבלטיות. בשבועות הראשונים סייע לפליטים יהודים מאוקראינה, ואז הגיע לישראל. לפי ציוץ של כלתו, הוא עזב לאחר שהופעל עליו לחץ להצהיר תמיכה במלחמה והוא סירב.

ב-7 ביולי 2022 סיים את תפקידו כרב הקהילה במוסקבה, לאחר 33 שנים בתפקיד. ביולי 2023 דיווחה סוכנות אינטרפקס שמשרד המשפטים הרוסי הגדיר אותו כ"סוכן זר".


הוא מתגורר בירושלים. נשוי לדרה, ילידת ארצות הברית. אב לשבעה ילדים.

אות לגיון הכבוד הוענק לו ב-2016. זהו פרס חשוב מצרפת.


פנחס גולדשמידט נולד ב-21 ביולי 1963 בציריך. משפחתו חיה בשווייץ דורות רבים.

הוא למד בכוללים וישיבות גדולות. הוא קיבל תעודת רב. גם למד בקולג' באמריקה.

בשנים 1987, 1989 עבד כרב בנצרת עילית. ב-1993 הפך לרב ראשי של יהודי מוסקבה.

הוא עזר להקים ישיבה ובית ספר יהודי במוסקבה. ב-1996 היה בין מייסדי הקונגרס היהודי-רוסי. הוא גם היה ראש ארגון רבנים עורכי דין חשוב באירופה.

הרב כתב תשובות לשאלות הלכתיות. תשובות כאלה קוראים להן שו"ת.

בשנת 2012 פרסם מאמר בביקורת על חלק ממוסדות הרבנות בישראל. אחר כך היו תגובות ממנהיגי רבנים באירופה.

בשנת 2016 קיבל את אות הכבוד מצרפת, על עבודה בחיזוק הקשרים בין מדינות.

ב-2022, כשהיתה מלחמה בין רוסיה לאוקראינה, הוא יצא נגד המתקפה ונסע מרוסיה. הוא אמר שהוא עזב כדי לטפל באביו. הוא סייע בפעם הראשונה לפליטים יהודים מאוקראינה, ואחר כך הגיע לישראל. כלתו כתבה שהוא סרב לומר שהוא תומך במלחמה.

ב-7 ביולי 2022 סיים להיות רב הקהילה במוסקבה אחרי 33 שנים.

ביולי 2023 דווח שמשרד המשפטים הרוסי כינה אותו "סוכן זר".


הוא גר כיום בירושלים. נשוי לדרה. יש להם שבעה ילדים.