פעימה אלקטרומגנטית (EMP) היא פרץ קצר וחזק של אנרגיה אלקטרומגנטית. היא יכולה להיות טבעית כמו ברק או נובעת מפעילות אנושית. הפעימה יכולה להתבטא כשדה אלקטרומגנטי, שדה חשמלי, שדה מגנטי או כזרם חשמלי, צורות שונות של אנרגיה חשמלית.
הפעימה קצרה מאוד, ולכן מתפרסת על מגוון רחב של תדרים. זאת אומרת שהיא כוללת אנרגיות על גלים שונים בו-זמנית.
פעימה יכולה ללבוש כמה צורות: שדה אלקטרומגנטי (שדה שמשלב חשמל ומגנטיות), שדה חשמלי בלבד, שדה מגנטי בלבד או זרם חשמלי שעובר במעגל.
פעימה מכילה תדרים שבין קרוב לאפס ועד לתדרים גבוהים. בפעימה גרעינית מופיעים בדרך כלל התדרים הגבוהים ביותר.
צורת הגל מתארת איך העוצמה משתנה בזמן. לרוב יש עלייה מהירה לעוצמה מקסימלית, ואז דעיכה איטית יותר. במעגלי מיתוג מתבקר תתקבל צורה דמוית "מרובע". בגלים מחזוריים, כמו אות שעון דיגיטלי, הצורה חוזרת בקביעות.
פעימות קטנות יוצרות רעשים והפרעות שיכולים לשבש מכשירים רגישים. לדוגמה, באמצע המאה ה-20 תקלות במערכת ההצתה ברכבים הפריעו לרדיו ולטלוויזיה. פעימה חזקה יכולה לגרום לזרמים ומתחים גבוהים ולהרוס ציוד חשמלי או לשבש את פעולתו.
אירוע גדול, כמו מכת ברק חזקה, יכול לפגוע בעצמים גדולים ובמטוסים. לכן מבנים רבים כוללים הגנה מפני ברק.
בשל יכולת ההשפעה הזאת, נעשה שימוש בפעימות לייצור נשקים. קיימים נשקי EMP גרעיניים ולא גרעיניים, מטילים טקטיים ופצצות שמטרתן לגרום להפרעות רחבות היקף.
אפשר לחלק פעימות לטבעיות (כמו אירועי שמש וברק), אזרחיות מעשה אדם (כמו הפרעות ממעגלים או הצתה) וצבאיות/נשקיות (נשק גרעיני או לא גרעיני).
רעיון ה-EMP הוצג לא פעם במדיה. הופעתו הלא־גרעינית נרשמה ב-1965 בסדרה "כנפי הרעם". בשנות ה־80 מידע על הנושא הגיע לתרבות הפופולרית. סרטים וסדרות לעיתים מציגים EMP באופן שגוי, בעיה שתועדה גם בדו"חות כמו זה של Oak Ridge ו‑Metatech. מטכ"ל החלל של חיל האוויר האמריקאי יצר סרט עם ביל ניי שנקרא "הוליווד נגד הפעימה האלקטרומגנטית", אך הסרט אינו זמין לציבור.
פעימה אלקטרומגנטית (EMP) היא פיצוץ קצר של אנרגיה חשמלית. אנרגיה זו יכולה לעצור או לפגוע במכשירים חשמליים.
הפעימה קצרה וחזקה. בגלל זה היא משתרעת על הרבה גלים בו-זמנית. גלים אלה נקראים תדרים, כלומר סוגים שונים של אנרגיה.
פעימה יכולה להיות: שדה חשמלי (כוח חשמלי סביב חפצים), שדה מגנטי (כוח מגנטי), או זרם חשמלי (חשמל זורם במתכת).
הפעימה כוללת תדרים נמוכים וגם תדרים גבוהים. בפעימה גרעינית יש בדרך כלל את התדרים הכי גבוהים.
לעיתים הפעימה עולה מהר ואז דועכת לאט. במסכים ודברים דיגיטליים צורה כזו משפיעה אחרת. במעגלים מסוימים הפעימה חוזרת שוב ושוב.
פעימות קטנות יוצרות רעשים והתערבויות, כמו היסוס ברדיו של פעם. פעימות חזקות יכולות לגרום לזרמים גבוהים ולפגוע בציוד. ברק הוא דוגמה לפעימה חזקה שיכולה לפגוע בעצים ובמבנים. לכן יש הגנות נגד ברק.
יש גם שימוש בפעימות כנשק, מפצצות קטנות עד פצצות גרעיניות.
יש פעימות טבעיות, למשל מהשמש ומהברק. יש פעימות מעשה אדם, כמו הפרעות ממכונות. ויש פעימות צבאיות שנוצרות כנשק.
רעיון ה‑EMP הופיע ב־1965 בסדרה "כנפי הרעם". בשנות ה־80 הנושא הפך פופולרי יותר. סרטים לפעמים מבלבלים בין מציאות לדמיון. דו"ח מקצועי ציין את הבלבול. גם המדען ביל ניי עזר להכין סרט הדרכה שאינו זמין לציבור.
תגובות גולשים