פפואה גינאה החדשה (באנגלית: Papua New Guinea, בטוק פיסין: Papua Niugini) היא מדינה באוקיאניה. היא נמצאת בחלק המזרחי של האי גינאה החדשה, והחלק המערבי שייך לאינדונזיה. שטחה כולל גם איי מלנזיה סמוכים. בירתה היא פורט מורסבי.
מקור השם "פפואה" מגיע מהמילה המלאית PEPUAH, שנבחרה בהתייחס לסוג השיער של התושבים.
פפואה גינאה החדשה היא מדינת האי השלישית בגודלה בעולם, בשטח של כ-462,840 קמ"ר. רובה מיוערת מאוד; כ-93% משטחה מכוסים ביערות גשם. יש בה רצועת הרים ארוכה שגובהה מגיע לכ-4.5 קילומטרים, ולפעמים ירד בה שלג למרות קרבתה לקו המשווה. הנהרות הגדולים כוללים את ספיק (Sepik) ופליי (Fly).
האי נמצא במפגש לוחות טקטוניים, ולכן יש בו פעילות געשית רבה. זהו חלק "טבעת האש" של האוקיינוס השקט, אזור עם הרבה רעידות אדמה וגעשיות. במזרח האי בריטניה החדשה נמצא מתחם קלדרה גדול ברבאול; קלדרה היא מכתש גדול שנוצר מהר געש. בלועות שם יש הרי געש פעילים שהזיקו לעתים לעיירות הסמוכות במאה ה-20.
התיישבות אנושית באי החלה לפני כ-60,000 שנה לפי הערכות. האירופאים הגיעו במאות ה-16 וה-17; הספרדים והפורטוגזים קישרו את האזור לשמות כמו "גינאה חדשה" ומיצר טורס נקרא על שמו של מגלים אירופאים. במאה ה-19 חלקי האי בוּנו תחת שלטון בריטי, גרמני והולנדי. אחרי מלחמת העולם הראשונה הועברו חלקים לשלטון אוסטרליה.
במלחמת העולם השנייה כבשה יפן חלקים מהאי, והחלו קרבות נרחבים עד תום המלחמה. ב-1949 איחדה אוסטרליה את היישויות במזרח האי לשטח אחד. ב-16 בספטמבר 1975 קיבלה פפואה גינאה החדשה עצמאות מאוסטרליה.
בעבר היו באי גם מנהגים מסוימים שנחשבו קשים מאוד, כולל פרקטיקות חברתיות שנגזרו מהאמונות המקומיות. אלו מופיעות ברשומות היסטוריות של החוקרים והמתיישבים.
פפואה היא חברה בחבר העמים הבריטי. מלך בריטניה, צ'ארלס השלישי, מעמדה כ"ראש המדינה" בחוקה. בפועל מנהל את המדינה ראש הממשלה. לפרלמנט הלאומי יש 109 מושבים; 20 מושבים מוקצים למושלים של המחוזות. הבחירות נערכות לכל היותר כל חמש שנים.
כוח ההגנה של המדינה (PNGDF) אחראי בעיקר להגנה חיצונית. הכוח מונה כ־4,000 חיילים, פחות מעשרה כלי שיט וחמישה כלי טיס. תקציבו שווה לכ־2% מתמ"ג. המדינה משתפת פעולה עם צבאות שכנותיה, במיוחד אוסטרליה וניו זילנד.
המדינה מחולקת ל-22 מחוזות שמחולקים לנפות, וניתן לאגדם לארבעה אזורים. מחוז בוגנוויל הוא אזור אוטונומי (משמעותו: יש לו משקל החלטה עצמאי מסוים). במשאל עם ב-2019 תושבי בוגנוויל הצביעו בעד עצמאות, והפרלמנט של פפואה אישר ב-2021 שהמחוז יידרש לצאת לעצמאות עד 2027.
למדינה יש משאבי טבע רבים, כולל זהב ופלטינה, וביערות עצומים. חקלאות תעסיק רבים ותורמת כ-30% מהתמ"ג. הגידולים העיקריים הם קפה, אגוזי קוקוס וקקאו.
אוכלוסיית פפואה גינאה החדשה מונה כ-9.5 מיליון איש. תוחלת החיים הממוצעת היא כ-69 שנים, ושיעור הפריון הממוצע הוא 3.9 ילדים לאישה.
זו המדינה עם המגוון הלשוני הגדול ביותר בעולם: כ-820 שפות מדוברות בה. חלק מהשפות משתייכות למשפחת השפות האוסטרונזיות, וחלקן מסווגות כשפות פפואניות (קטגוריה של שפות האי שאינן אוסטרונזיות). שלוש השפות הרשמיות הן: הארי מוטו (Hiri Motu), טוק פיסין (Tok Pisin), קריאולית, כלומר שפה שנוצרה מתערובת שפות, והאנגלית. רק מעטים מדברים הארי מוטו כשפה ראשונה; כ-50,000 איש דוברים אנגלית כשפת אם.
שיעור יודעי הקרוא וכתוב נע בין 30% ל-40%. מבחינה אתנית כ־80% מהאוכלוסייה הם פפואנים וכ־20% מלנזים, ויש מיעוטים קטנים של סינים, פיליפינים והודים. מבחינה דתית כ-70% הם נוצרים פרוטסטנטים (בעיקר לותרנים), כ-25% רומים-קתולים וכ-5% שייכים לאמונות מסורתיות. יש כ-2,000 מוסלמים סונים.
יש חלקים מיוערים ונידחים במדינה שעדיין נחקרים מעט. הערכות מדברות על כמה עשרות שבטים שעדיין מנהלים קשר מועט עם החברה הרחבה.
פפואה גינאה החדשה היא מדינה באוקיינוס השקט. היא נמצאת בחלק המזרחי של האי גינאה החדשה. החלק המערבי של האי שייך לאינדונזיה. הבירה היא פורט מורסבי.
המדינה גדולה מאוד, כ-462,840 קמ"ר. רוב השטח מכוסה יער גשם. יש שם הרים גבוהים עד כ-4.5 ק"מ. לפעמים יש שלג על ההרים. יש גם הרי געש פעילים. קלדרה היא מכתש גדול שנוצר מהר געש. אחד האזורים הגעשיים הוא רבאול.
אנשים חיו שם כבר לפני כ-60,000 שנה. אירופאים הגיעו באותן מאות. במהלך השנים חלקים של האי נשלטו על ידי בריטים, גרמנים והולנדים. אחרי מלחמת העולם השנייה אוסטרליה שלטה בחלק מהמקומות. ב-16 בספטמבר 1975 קיבלה פפואה גינאה החדשה עצמאות.
המדינה חברה בחבר העמים הבריטי. במימסד נמצא המלך צ'ארלס השלישי כ"ראש המדינה". בפועל המדינה מנוהלת על ידי ראש הממשלה. לפרלמנט יש 109 מושבים.
המדינה מחולקת ל-22 מחוזות. מחוז בוגנוויל הוא אזור אוטונומי. זה אומר שיש לו יכולת קבלת החלטות משלו. בבחירות ב-2019 רוב התושבים בבוגנוויל רצו עצמאות.
יש לפפואה משאבי טבע רבים, כמו זהב ופלטינה. היערות חשובים גם הם. חקלאות מספקת עבודות ותורמת הרבה לכלכלה. גידולים עיקריים הם קפה, קוקוס וקקאו.
חיים במדינה כ-9.5 מיליון איש. תוחלת החיים היא כ-69 שנים. יש במדינה כ-820 שפות שונות. טוק פיסין היא שפה מקומית שנוצרה מתערובת של שפות. הארי מוטו וטוק פיסין והאנגלית הן שפות רשמיות. רוב התושבים נוצרים. יש גם אמונות מקומיות ומיעוטים אחרים.
בחלקים הנידחים עדיין חיים שבטים שמעט מאוד בקשר עם החוץ.
תגובות גולשים