פקטין הוא רב-סוכר (מולקולת סוכר ארוכה) שנמצא בדופן תאי הצומח. הוא מרכיב חשוב בדפנות פרי. כשפקטין מתפרק במהלך הבשלת הפרי, הוא הופך לחומצה פקטינית וגורם לפרי להיות רך יותר. פירות עשירים בפקטין כוללים תפוחים, שזיפים ותפוזים; תותי שדה ודומיהם מכילים מעט פקטין.
הפקטין מסונתז באברון הגולג'י בתא. הגולג'י הוא אברון בתא שעוזר לעבד ולהעביר מולקולות. בתוך התא, לפקטין יש קבוצות מתיל שמונעות ממנו לקשור יונים כמו סידן, וכך לא נוצר ג'ל בתא. אחרי שיוצא מהתא, אנזים בשם פקטין מתיל אסטראז (הוא מסיר קבוצות מתיל) חושף קבוצות כימיות שיכולות ליצור קשרים ולגרום לג'ל.
הרכב המולקולרי של הפקטין משתנה. זה תלוי באורכי השרשראות של הסוכרים ובסוגים של חד-סוכרים (סוכרים בודדים) שיוצרים את השרשרת.
מקורות עיקריים לפקטין הם קליפות הדר מיובשות ורסק תפוחים שנותר אחרי סחיטת המיץ. תהליכי ייצור כוללים חילוץ בחומצה חלשה בטווח pH של 1.5, 3.5. במהלך המיצוי, השרשראות מתקצרות והחומר נמס. לאחר סינון מרוכזים את הנוזל ומשקעים את הפקטין בעזרת אתנול או איזופרופנול. בעבר השתמשו במלחי אלומיניום לשיקוע, אך שיטה זו כבר לא נפוצה.
בתנאים חומציים הפקטין יוצר ג'ל. לכן משתמשים בו בריבות, בג'לי ובמוצרים דומים. כתוסף מזון הוא מסומן בקוד E440.
בישול מפרק חלקית את השרשראות הארוכות של הפקטין. זה מאפשר למים ולחומרים אחרים לחדור, לפרק ולהרכך את הפרי. בבישול ביתי וצמחוני משתמשים ברסק תפוחים או בננות כמקור לפקטין שיכול לתפקד כ"דבק" בציפויים ובקציצות.
פקטין משמש לעתים בסירופים לשיעול כי הוא יכול לצפות את הגרון ולמנוע גירויים. מחקרים שונים הציעו כי פקטין עשוי להשפיע על רמות הכולסטרול ולסייע נגד טרשת עורקים, אך המסקנות אינן מוחלטות.
פקטין נפרד ותואר לראשונה ב-1825 על ידי אנרי בראקונט. שימושיו ביצירת ריבות היו ידועים כבר קודם לכן. תעשייתית החלו להפיק פקטין ממסות תפוחים מיובשות במאה ה-20, ובשנות ה-20 וה-30 הוקמו מפעלים שהפיקו פקטין מסחורות אלו. הפקטין שווק תחילה כנוזל וכיום בעיקר כאבקה.
בשנות ה-40 פעל מפעל קטן של חברת ציטרופקט בבני ברק. לאורך השנים הראשונות יובא רוב הפקטין. בשנות ה-50 פותחו תהליכים לייצור מקליפות תפוזים והוחלט על הקמת מפעלים מקומיים. מפעל יכין הוקם ונחנך ב-1960. ביולי 1999 בוטל מעמד המונופול של יכין על שוק הפקטין.
פקטין הוא סוכר גדול שנמצא בדפנות התאים של צמחים. הוא עוזר לשמור על הפרי יציב. כשחם בבישול, הפקטין מתפרק והפרי מתרכך. תפוחים, שזיפים ותפוזים מכילים הרבה פקטין. תותים ודובדבנים מכילים מעט.
פקטין עשוי משרשראות של סוכרים. יש לו אורכים שונים וסוגים שונים של סוכרים.
מפיקים פקטין מקליפות הדר מיובשות ומרסק תפוחים שנשאר אחרי מיץ. כדי להוציא אותו מוסיפים קצת חומצה וחום. אחרי שמוציאים את הפקטין, משקעים אותו עם אלכוהול כדי להפריד אותו.
פקטין יוצר ג'ל בחומרים חומציים. לכן משתמשים בו כדי להכין ריבות וג'לי. בקופסאות מזון הוא מופיע בשם E440.
כשהופכים פירות לבישול, הפקטין מתרכך. אפשר להשתמש ברסק תפוחים או בננות במקום ביצים כדי להדביק מוצקים בבישול צמחי.
פקטין נמצא בסירופים לשיעול. הוא יכול לצפות את הגרון ולרכך שיעול. יש מחקרים שאמרו שהוא עשוי לסייע בסידור הכולסטרול.
פקטין תואר לראשונה ב-1825. לפני כן השתמשו בו להכנת ריבות. במאה ה-20 התחילו להפיק פקטין בתעשייה, בעיקר מפסולת תפוחים. בישראל היו מפעלים קטנים אחרי מלחמת העולם השנייה, ומפעל גדול נפתח ב-1960. בשנת 1999 בוטל מצב מונופול על מסחר בפקטין.
תגובות גולשים