פרגמטיקה

פרגמטיקה היא ענף בבלשנות שבוחן כיצד ההקשר משפיע על הבנת משמעות השפה. כאן "הקשר" כולל גם דברים מחוץ לשפה: סיבות חברתיות, תנאי הסביבה וגורמים פסיכולוגיים.

בהגדרה המסורתית הפרגמטיקה עוסקת במשמעות ביחס להקשר או לדוברים. היא חוקרת תופעות שלא משנות את תנאי האמת של משפט, ובעיות כמו פעולות דיבור (מה שעושה משפט כשמישהו אומר אותו).

עם זאת, חוקרים מודרניים כמו מירה אריאל טוענים שיש להפריד בין מה שקוד לשוני (החוקים הפנימיים של השפה) לבין היסק שאינו לשוני (ניחושים והסקות שמבוססים על ההקשר). לפי הגישה הזו, חלק מהתופעות שנחשבו פרגמטיקה שייכות בעצם לדקדוק.

הפרגמטיקה מתמקדת בשימוש בשפה בשיחה ולא רק בצורת המשפט היבשה. נעשית הבחנה בין "משמעות המשפט", המשמעות המילולית שלו, ל"כוונת הדובר", מה שהדובר מנסה לומר בפועל. כוונת הדובר היא הרעיון שהוא רוצה להעביר.

לדוגמה, הביטוי "אפשר לקבל את הקטשופ בבקשה?" הוא מבחינה מילולית שאלה. אך כוונת הדובר יכולה להיות בקשה: "תן את הקטשופ".

בדוגמה נוספת, כשמישהו מציע "ללכת לשוק", אפשר להבין זאת כהצעה כללית. לעתים הכוונה הממשית היא ללכת לשוק מסוים שמוכר פלאפל, ולרכוש ממנו פלאפל.

פרגמטיקה מנסה לקשר בין סימנים לפרשנותם. סמנטיקה חוקרת את הקשר בין מילה לפירושה. סינטקטיקה (סינטקס) בודקת את הקשרים בין המילים. תחומים קרובים הם פסיכולינגוויסטיקה, שחוקרת עיבוד שפה במוח, וסוציולינגוויסטיקה, שחוקרת את קשר השפה והחברה.

פרגמטיקה בודקת איך אנשים מבינים שפה לפי ההקשר. ההקשר זה מי מדבר, איפה וכמה חשוב הדבר.

בדרך המסורתית אומרים שפרגמטיקה היא על משמעות ביחס להקשר. חוקרים אחרים אומרים שחלק מהדברים האלה שייכים לחוקים של השפה.

עוסקים בעיקר בשימוש בשיחה. עושים הבדל בין "משמעות המשפט", מה שהמשפט אומר מילולית, לבין "כוונת הדובר", מה שהדובר רוצה שיבינו.

למשל: "אפשר לקבל את הקטשופ בבקשה?" נשמע שאלה. אבל הכוונה יכולה להיות בקשה לקבל את הקטשופ.

עוד דוגמה: מישהו מציע "ללכת לשוק". לפעמים הכוונה היא ללכת לשוק מסוים ולקנות פלאפל.

סמנטיקה בוחנת את הקשר בין מילה לפירוש שלה. סינטקטיקה עוסקת בקשרים בין מילים. יש גם תחומים קרובים שעוסקים במוח ובהשפעת החברה על השפה.