פרדוקס של מסע בזמן

“פרדוקס של מסע בזמן” הוא שם למספר מקרים של סתירה לוגית שנוצרת כשמשנים אירועים בעבר. פרדוקס הוא מצב שנראה בלתי אפשרי בהיגיון הרגיל. הסיבה העיקרית לפרדוקסים האלה היא ההנחה שיש ציר זמן אחד יחיד. אם קיימים צירי זמן חלופיים, כמו יקומים מקבילים, הבעיה נעלמת ברוב הדעות.

דוגמה מוכרת: אדם נוסע לעבר והורג את אביו לפני שנולדה בתו של המעשה. אם האב נהרג, האדם לא נולד, ואז הוא לא יכול לחזור להרג. השאלה היא מי חי ומי נולד. פתרון אפשרי שמוזכר הוא פיצול יקום: פעולות בזמן יוצרות יקום חדש שבו ההשלכות שונות.

אדם לוקח יצירה מפורסמת של אמן קדום, נותן אותה לאותו אמן, והיצירה מסתובבת בלולאה בלי מקור ברור. הבעיה היא שהחפץ או היצירה נראים כאילו אין יוצר מקורי, והלוגיקה שואלת מתי הלולאה תיגמר ולמה.

אדם מכניס לחזרה את יצירותיו של משורר עתיק. בסופו של דבר הוא מוצא שהיצירות נולדו מעצמו, בלי מקור אמיתי. כאן מתערערת הסיבתיות, מי יצר בפועל?

אם יש מכונה שמראתה את העתיד, האדם יכול לשנות את מעשיו כדי למנוע את העתיד הזה. אז מה תכתבו המכונה? זה יוצר סתירה בין צפייה לניסיון לשנות.

פרדוקס של מסע בזמן הוא בעיה שבה דברים נראים סותרים כשמשנים את העבר. פרדוקס אומר מצב שלא מסתדר עם ההיגיון. הרבה פרדוקסים קורים כי חושבים שיש רק ציר זמן אחד.

דמיין שמישהו חוזר בזמן והורג את אביו לפני שהוא נולד. אם אביו נהרג, הוא לא נולד. ואז איך הוא חזר להורג? זוהי סתירה. רעיון אחד לפתור זאת אומר שמי ששינה את העבר יצר יקום חדש.

מישהו נותן ציור מפורסם לאמן מהעבר. האמן מציג את הציור, וכך הציור מסתובב בלי שיודעים מי צייר אותו בפעם הראשונה.

אדם לוקח יצירות של משורר קדום ומפרסם אותן. בסוף זה נראה שנוצרו מהאדם עצמו, ולא ברור מי כתב אותן תחילה.

מכונה שמראה מה יקרה בעתיד יכולה לגרום לאנשים לשנות את מה שראו. אז מה תראה המכונה בכלל? זו שאלה בעייתית.