פרדריק סטוק

פרדריק סטוק (11 בנובמבר 1872, ייליך שבגרמניה, 20 באוקטובר 1942) היה מנצח ומלחין אמריקאי יליד גרמניה. מנצח, המוביל והמכוון את הנגנים בתזמורת. בילדותו למד מוזיקה אצל אביו, שהיה מנהיג תזמורת צבאית. בגיל 14 התקבל לקונסרבטוריון של קלן. קונסרבטוריון, בית ספר מקצועי למוזיקה. שם למד כינור וקומפוזיציה. בין מוריו היה אנגלברט הומפרדינק.

ב-1890 הצטרף כתכנר לתזמורת העירונית של קלן. ב-1895 פגש את תיאודור תומאס, מייסדה ומנהלה של התזמורת הסימפונית של שיקגו. תזמורת סימפונית, תזמורת גדולה עם כלי קשת ונשיפה. תומאס הזמין אותו לשיקגו כויולן, וקידם אותו לעוזר מנצח ב-1900. לאחר מותו של תומאס ב-1905 קיבל סטוק את תפקיד המנהל המוזיקלי. מנהל מוזיקלי, האחראי על הכיוון האמנותי של התזמורת. את משרת המנהל הוצמדו לו תחילה זמנית, וב-1911 מונה רשמית לתקופה קבועה.

בניהולו הפכה תזמורת שיקגו לאחת הטובות בארצות הברית. הוא פיתח צליל מובהק בכלי נשיפה ממתכת. סטוק תמך בביצוע מוזיקה מודרנית. בין המלחינים שהוא עודד היו מהלר, ריכרד שטראוס, סטרווינסקי (הסימפוניה ב-דו נכתבה לפי הזמנת התזמורת), פרוקופייב (שהקונצ'רטו השלישי לפסנתר הושמע לראשונה בשיקגו), וקודאי (שהקונצ'רטו להרכב נכתב לבקשתו).

ב-1916 הקליטה התזמורת בפיקוחו את קובץ התקליטים הראשון שלה לחברת קולומביה. זו הייתה אחת ההקלטות הראשונות של תזמורת אמריקאית בניצוח מנהלה המוזיקלי. אחר כך הקליטה גם לחברות RCA ויקטור וקולומביה שוב. ההקלטה האולפן האחרונה תחת ניצוחו, הסימפוניה השלישית של ארנסט שוסון, יצאה לאחר מותו ב-1943.

סטוק היה מנצח צנוע, שלא חיפש טקסים או פרסומים. סגנון הניצוח שלו ריכז תשומת לב במוזיקה עצמה במקום במנצח. כהונתו בת 37 השנים כראש התזמורת של שיקגו הייתה ארוכה במיוחד. ב-1919 ייסד את התזמורת האזרחית של שיקגו, תזמורת הכנה למוזיקאים צעירים ולנגנים קדם-מקצועיים.

פרדריק סטוק נולד ב-1872 בייליך שבגרמניה. הוא היה מנצח ומלחין. מנצח, זה מי שמוביל את התזמורת.

כשהיה ילד למד מוזיקה אצל אביו. בגיל 14 נכנס לקונסרבטוריון של קלן. קונסרבטוריון, בית ספר למוזיקאים. שם למד כינור וכתיבת מוזיקה.

ב-1895 הוא עבר לשיקגו אחרי שפגש את תיאודור תומאס. שם שיחק תחילה בויולה, כלי שמדומה לכינור. אחר כך הפך לעוזר מנצח וב-1905 קיבל את התפקיד הראשי.

סטוק הוביל את תזמורת שיקגו במשך שנים רבות. הוא אהב לקדם מוזיקה חדשה. הוא תמך במלחינים חשובים, כמו מהלר וסטרווינסקי. התזמורת שלו הקליטה תקליטים כבר ב-1916.

ב-1919 ייסד סטוק את התזמורת האזרחית של שיקגו. זו תזמורת שמכינה נגנים צעירים להיות מקצוענים.

סטוק היה צנוע ולא חיפש תהילה. הוא רצה שהקהל יתמקד במוזיקה. הוא נפטר ב-1942.