פרדריק שופן

פרדריק פרנסואה שופן (1 במרץ 1810, 17 באוקטובר 1849) היה מלחין ופסנתרן פולני-צרפתי בולט מתקופת הרומנטיקה. היצירות לפסנתר שכתב, נוקטורנים, מזורקות, פולונזים, בלדות, אתיודים וורסיטלים, נחשבות לקלאסיקה והוא מושר והרבה מנגנים אותן ברסיטל.

שופן נולד בכפר ז'לאזובה וולה במרכז פולין. אביו ניקולא היה צרפתי, ואמו יוסטינה פולנייה. הוא הוטבל ב-23 באפריל 1810 בכנסייה בכפר ברוכוב.
כבר כילד הראה כישרון יוצא דופן. בגיל 7 הלחין פולונזים ראשונים. מורו הראשון לפסנתר היה ווייצ'ך ז'יבני, ואחר כך וילהלם וירפל. בבית הספר למוזיקה בוורשה למד תאוריה ומוזיקה אצל יוזף אלסנר. אלסנר תיאר אותו ככישרון יוצא דופן.

בשנות ה־20 יצירותיו זכו להכרה. ב־1829 הופיע בווינה וההלחנות שלו יצאו לאור. בנובמבר 1830 יצא לשירות מסע ונפרד מוורשה. באביב 1831 שמע על פרוץ המרד הפולני נגד שלטון רוסיה. המרד נכשל, והדאגה למולדת השפיעה על אופיו ועל המוזיקה שלו. בעיתות אלה כתב יצירות דרמטיות ועוצמתיות יותר.

בשנת 1831 הגיע לפריז ונעשה חלק מקהילת הפליטים הפולנים שם. בפריז התחבר עם אמנים חשובים, אך רובה של הכנסתו באה משיעורים פרטיים. התאהב במריה וודז'ינסקי, שהייתה ארוסתו לזמן קצר, אך בני משפחתה דחו את הנישואים בגלל מצבו הבריאותי.

בשנת 1837 החל קשר ארוך עם הסופרת הצרפתייה ז'ורז' סאנד. היא הייתה מבוגרת ממנו בשש שנים. הם בילו יחד כמה חורפים וניהלו חיים משותפים חלק מהזמן. בחורף 1838, 1839 שהו במיורקה. שם חלה שופן בשחפת, מחלת ריאות זיהומית. על אף המחלה המשיך להלחין יצירות חשובות, ביניהן סדרת הפרלודים (24 פרלודים) ופולונזות ובלדות.

שופן חזר לפריז אך בריאותו הדרדרה. ב־1848 נסע לאנגליה וסקוטלנד והופיע, אך המאמץ החמיר את מצבו. הופעתו האחרונה הייתה ב־16 בנובמבר 1848 בלונדון. ב־17 באוקטובר 1849 נפטר בפריז בשחפת, בגיל 39. נקבר בבית הקברות פר לשז, ולפי צוואתו הוצא ליבו ונטמן בכנסייה בוורשה.

שופן שייך לתקופת הרומנטיקה במוזיקה. תקופת הרומנטיקה שמה דגש על הבעת רגשות והתרחקות מצללים מחמירים של התקופה הקלאסית. שופן בחר בדרך אינטימית ופיוטית של הבעה במקום ראוותנות.
המוזיקה שלו שקטה ולעתים מלנכולית, עם השפעות פולניות ברורות. למשל מזורקות ופולונזים הם צורות וריקודים פולניים שהוא שילב ביצירותיו.

הסגנון שלו שונה מזה של פרנץ ליסט, שהעדיף מיצגים וירטואוזיים ראוותניים. אצל שופן יש תחושה של עדינות ואריסטוקרטיה פולנית.

יצירותיו לפסנתר נחלקות לקבוצות: יצירות קצרות לחרות בפסנתר, אתיודים (אֶטיוּד - תרגיל טכני למתאמנים על הפסנתר), וסונאטות ומבנים מפותחים יותר. רבות מיצירותיו נחשבות לחומר חובה לנגני פסנתר.
באוקטובר 2024 נמצא ואלס שנשכח שהיה שופני והוערך כשייך לשנות ה־30 של המאה ה־19.

שופן הואשם בעבר באנטישמיות, אך הטענות הללו נחשבות בלתי מבוססות. לפי המחקר, סיפור זה הומצא בסביבות 1939 על ידי אישה פולנייה בשם פאולינה צ'רניצקה. לעומת כמה מלחינים אחרים, יצירותיו של שופן לא הוחרמו בישראל. בשנת 1960 נקרא רחוב בירושלים על שמו.

פרדריק שופן נולד ב-1810 בפולין. הוא היה מלחין ופסנתרן מפורסם. הוא כתב מוזיקה יפה לפסנתר.

הוא גילה כישרון כשהיה ילד. בגיל 7 כבר הלחין יצירות. מורים למדו אותו לנגן ולכתוב מוזיקה.

בגיל צעיר יצא לשיר ולקונצרטים באירופה. בארץ מולדתו פרץ מרד נגד השלטון הרוסי. המלחמה העציבה אותו והשפיעה על המוזיקה שלו.

בשנת 1831 עבר לפריז. שם נתן שיעורים לנגנים עשירים. התארס עם מריה, אבל הם לא נישאו.

הוא התאהב בז'ורז' סאנד, סופרת מפורסמת. הם חיו יחד זמן מה. בשם אהבתם נסעו למיורקה. שם חלה שופן במחלת ריאות שנקראת שחפת. הוא כתב שם מוזיקה חשובה.

שופן חזר לפריז. הוא חלה שוב והלך לעולמו ב-1849 בגיל 39. גופתו נקברה בפריז, וליבו נקבר בוורשה.

שופן כתב מוזיקה שאהובה על נגני פסנתר. המוזיקה שלו רגישה ורגשית. הוא שילב מוזיקה פולנית ביצירותיו, כמו פולונז ומזורקה.

משך שנים טענו שהוא היה אנטישמי, אבל הטענות האלו הומצאו ולא נכונות. בעיר ירושלים יש רחוב על שמו מאז 1960.