פרה אדומה היא פרה שערה חום-אדמדם. לפי ההלכה היהודית, אפר פרה כזאת משמש לטהרת טומאת מת. טומאת מת היא צורת טומאה חמורה שנוצרת במגע עם מת. רק אפר הפרה האדומה מטהר מטומאת מת, ולא מספיק רק רחצה במקווה או במעיין.
המצווה המתוארת בספר במדבר דורשת שבוחרים פרה נטולת ליקויים. שוחטים את הפרה והכהן מזה מדמה שבע פעמים אל מול פתח ההיכל. את הפרה שורפים כולה, כולל עור ובשר, ושמים בשרפה גם עץ ארז, אזוב (צמח שמשמש להזה, כלומר למריחה או ריסוס) ותולעת שני.
מי ששרף או אסף את האפר נחשב לטמא עד הערב. האפר הנותר נאסף, טוחנים את העצמות שנותרו, ומחלקים את האפר לחלקים: חלק לשמירה לדורות, חלק לשימוש הכהנים וחלק להפצה לציבור.
הטומאה של המת נחשבת החמורה מבין הטומאות. אדם טמא לא יכול לאכול תרומה או להיכנס לחלקים מסוימים בבית המקדש. הטהרה מטומאת מת נעשית על ידי מי חטאת, מים שמוסיפים בהם מעט מאפר הפרה. אזוב טובלים במי החטאת ומזהים (מרססים) את המים על האדם או הכלים הטמאים ביום השלישי והיום השביעי. לאחר הטבילה וההמתנה לערב היום השמיני, הטהרה מושגת.
הפרה נלקחת להר הזיתים, במקום שמכוון אל פתח ההיכל. במהלך ההכנה וכל מי שמעורב בעשייה נטמא. יש תנאים מדויקים לבחירת הפרה וכשרות ההכנה, כגון הכהן הטהור הלובש בגדי כהונה.
מי המעיין שלוקחים לערבוב עם אפר נקראים מי חטאת. מכניסים לתוכם מעט אפר, טובלים אזוב ומזהים את המים על הטמאים. אפילו טיפת אפר במים יכולה להספיק לטהר אנשים וכלים.
הפרה הראשונה נשרפה בימי משה. במסורת התגלו כמה פרות אדומות מאז, והן שימשו לטיהור שנים רבות מכיוון שאפר מפרה אחת הספיק לכמה שנים. במשנה ובספרות האחרונה דנים בכמות הפרות שנעשו לאורך ההיסטוריה, והרמב"ם מזכיר שששאו תשע פרות בהיסטוריה ושאת העשירית יעשה בעתיד מלך המשיח.
למרות החורבן, השתמשו באפר גם לאחר מכן בתקופות שונות. יש התיעודים הארכאולוגיים והעדויות ההיסטוריות של שימוש באפר בימי בית שני ואחרים. בתקופה המודרנית נערכו ניסיונות לאתר או לגדל פרות אדומות כשרות. דוגמאות: פרה שנולדה ב-1997 נפסלה בגלל שערות לבנות בזנב; בשנת 2014 נמצאה פרה בארה"ב; בשנים האחרונות היו ייבוא ופרויקטים של גידול פרות אדומות בישראל.
חז"ל מציגים את מצוות הפרה האדומה כדוגמה ל'חוק', מצווה שקשה להבין את טיבה. פירושים שונים ניסו להסביר את הניגוד שבו המכשיר לטומאה הופך גם למקור טהרה.
פרה אדומה היא פרה שערה חום-אדמדם. את אפר הפרה משתמשים לטהר טומאת מת. טומאת מת זה זיהום רוחני אחרי מגע עם מת.
שוחטים את הפרה. הכהן לוקח קצת דם ומזוה שבע פעמים אל מול פתח המקדש. שורפים את הפרה ואת העצים עליה. אזוב (צמח שמשמש לריסוס) ושמים אותו בתוך האש.
האפר שנשאר טוחנים. מים ממעיין מערבבים איתו. המים האלה נקראים מי חטאת (מים עם אפר). טובלים אזוב במים ומרססים את המים על הטמאים ביום השלישי וביום השביעי. אחרי טבילה והמתנה לערב, האדם נחשבן טהור.
טומאת המת היא החמורה ביותר. רק אפר הפרה האדומה יכול לטהר מטומאה הזאת.
הפרה הראשונה נשרפה בימי משה. מאז היו פרות אדומות נוספות. אחרי חורבן הבית המשיכו לנסות להשתמש באפר. בזמנים חדשים ניסו למצוא או לגדל פרות אדומות. לדוגמה, פרה שנולדה ב-1997 נפסלה כי יצאו בה שערות לבנות. בשנת 2014 נמצאה פרה בארה"ב. בשנים האחרונות היו ניסיונות לגדל פרות בישראל.
תגובות גולשים