פרוזבול

פרוזבול (גם: פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שמטרתה לאפשר לגבות חובות הלוואות גם אם זמן הגבייה עבר, בלי שהמצווה של שמיטת כספים תבטל את החוב. שמיטת כספים היא מצווה שמבטלת חובות בסוף שנת השמיטה; מפני כך רבים חששו להלוות וכך העניים ניזוקו. הלל הזקן תיקן את הפרוזבול בסוף תקופת בית שני כדי למנוע מצב שבו אנשים יוּמנעו מלהלוות מפחד משמיטה.


על פי התורה חובות שנועדו להיגבות ונשארו לאחר שנת השמיטה נחשבים בטלים, ויש איסור לנסות לגבותם. בגלל חשש זה בעלי ממון לפעמים נמנעו מלהלוות לעניים. שינוי זה הוביל לכך שמשמעות המצוות נפגעה: חכמים רצו שמי שצריך יוכל לקבל הלוואה בלי שאחרים יחששו מלתת.


הפרוזבול הוא תקנת חכמים ייחודית, כי היא למעשה מאפשרת לגבות חובות שהיו עשויים להישמט. חלק מהדעות אומרות שניתן היה לתקן זאת רק כאשר שמיטת הכספים היא מדרבנן (מפי חכמים), אבל דעות אחרות סוברות שהתיקון מועיל גם אם השמיטה הייתה מחייבת מהתורה. התקנה התקבלה לאורך הדורות משום שהיא מונעת פגיעה בעוני ובהלוואות ההדדיות.


שמו של הפרוזבול מגיע מיוונית. יש שתי השערות מרכזיות: מהמילה prosbole שפירושה "מסירה אל", כלומר מסירת החוב לבית הדין, או צירוף pros + boule שפירושו "לפני מועצה". בתלמוד יש גרסאות שונות של השם, והן משקפות מסורות שונות.


הפרוזבול הוא שטר או הודעה בה המלווה מעביר את גביית חובותיו לבית הדין (בית דין = בית דין של שלושה דיינים או מוסד שיפוטי). ברגע שהחוב נמסר לגבייה על ידי בית הדין, שמיטת כספים אינה מוחקת אותו. יש עקרון נוסף: הפרוזבול נכתב גם כאשר ללווה יש קרקע קטנה, מפני שבית הדין יכול לתפוס את הקרקע לגביית החוב. לכן אפילו קרקע סימבולית נחשבת כאן משמעותית. המלווה יכול לרשום פרוזבול אחד שיחול על כל חובותיו, גם אם הם לאנשים שונים.

הפרוזבול יכול להיות כתוב וחתום על ידי דיינים, או הודעה בעל פה בפני בית הדין. היום מוסיפים לעתים בפסקה שבשטר משפט על "זכיית קרקע" קטנה לטובת בית הדין, כדי לחזק את התוקף.


אם אין אפשרות להגיע לבית הדין, ניתן להפעיל פרוזבול בחתימת עדים כשרים. עדים מעידים שהמלווה הודיע שהוא מעביר את החובות לבית הדין. זה שימושי במקומות מרוחקים.


הפרוזבול מבוסס על דין מוסר שטרותיו לבית דין: חוב שמועבר לבית הדין לא מושמט על ידי השביעית. התיקון מרחיב זאת גם לחובות בעל פה ולמצבים שבהם בית הדין לא גובה בפועל, אלא המלווה הודיע שהוא יכול לגבות בכל עת.



אחת הדרישות היא שהלווה יהיה בעל קרקע, כדי שיהיה לבית הדין מאין לגבות. מאז שמיטת הכספים נחשבת כיום מדרבנן, ההלכה הקלה: אפילו קרקע מועטה או סימבולית מספיקה. אפילו אפשר לזכות אדם לקרקע שלא בפניו (להעניק לו בעלות) כדי שיהיה עליו פרוזבול.


מקורית פרוזבול נכתב על ידי בית דין רם, שיכול להפקיע נכסים. מאוחר יותר נתקבל שאפשר לכתוב פרוזבול בפני בית דין של שלושה דיינים, והמנהג היום מקבל זאת אף שאין בתי הדין העכשוויים תמיד יכולים להפקיע נכסים.


יש דיון לגבי מועד הכתיבה. רוב הפוסקים וקידוש ההלכה נהגו שהזמן הוא לפני תחילת שנת השמיטה, ערב ראש השנה של שנת השמיטה. קיימים מנהגים שונים, וחלק מהקבוצות נוהגות לערוך פרוזבול גם בערב שנת השמיטה.


הפרוזבול פועל רק על הלוואות שניתנו לפני כתיבתו. פרוזבול שנכתב מוקדם לא יגן על הלוואות שניתנו אחר כך, ופרוזבול שנכתב על הלוואות שעוד לא ניתנו נפסל.


כיום בנקים ועסקים רבים משתמשים בפרוזבול כדי לאפשר הלוואות ליהודים שומרי מצוות, וכך הציבור אינו מוטרד מהאפשרות שחובות יימחקו בשמיטה. הנוהג בחוץ לארץ מורכב יותר, כי בתי הדין לעתים אינם יכולים להפיק נכסים, ולעתים אין לבני הקהילה בעלות על קרקע. עם זאת, יש פוסקים שהמליצו לכתוב פרוזבול גם בחוץ לארץ, ומנהגים שונים נקבעו בקהילות שונות.

פרוזבול הוא חוק יהודי שעוזר לגבות חובות גם אחרי שנת השמיטה. שנת השמיטה היא שנה שבה בדרך כלל חובות נמחקים. כדי שאנשים לא יפסיקו להלוות לעניים, הִמציאו את הפרוזבול.


לפני הפרוזבול, אנשים פחדו להלוות כסף לקראת שנת השמיטה. לכן העניים לא קיבלו עזרה. הלל הזקן עזר לתקן את הבעיה הזאת.


הפרוזבול הוא תקנה של חכמים. הוא מונע מצב שבו אנשים לא נותנים הלוואות מפחד שהחוב יימחק.


שמו של הפרוזבול בא מן היוונית. יש מי שאומר שזה אומר "להעביר" את החוב לבית הדין. בית הדין הוא המקום שבו דיינים (שופטים) דנים בגבייה.


הפרוזבול הוא מסמך או הודעה שבה המלווה אומר: אני מעביר את גביית החוב לבית הדין. כשזה קורה, השמיטה לא מוחקת את החוב. לפעמים כותבים בפרוזבול גם שהמלווה נותן קצת קרקע לבית הדין. זאת כדי שיהיה מה לגבות אם צריך.

אפשר גם לומר את הפרוזבול בעל פה מול דיינים. אם המלווה רחוק, הוא יכול לחתום על מסמך עם עדים שמשמיעים את ההודעה.


בימינו בנקים וקהילות לעתים חותמים על פרוזבול. זה עוזר שלא יפחדו להלוות, ועניים יקבלו עזרה. בחוץ לארץ המצב מסובך יותר כי לפעמים אין בעלות ברורה על קרקע. עדיין יש קהילות שכותבות פרוזבול שם.


- הפרוזבול פועל רק על הלוואות שניתנו לפני שכותבים אותו.
- אפשר לכתוב אותו בכתב או לומר אותו בפני דיינים.
- המטרה היא לשמור על עזרה ועצמאות כלכלית בקהילה.