פרח

פרח הוא איבר הרבייה בצמחים מכוסי־זרע. הוא יוצר תאי רבייה זכריים ונקביים ומאפשר להן להיפגש. רבייה זוויגית (רבייה בה משתלבים תאי זרע וביצית) יוצרת זרעים. הזרעים מפזרים את הצאצאים למרחב, מפחיתים תחרות עם צמח האם ומרחיבים את שטח המחיה של המין.

פרחים מושכים מאביקים, בעלי־חיים שעוזרים להעביר אבקה. לצד צבע וצורה, הפרח מציע תגמול לרוב בצורת צוף (נוזל מתוק שמושך חרקים) או אבקה (גרגירי זרע של הצמח). שילוב של סימן מרחוק ורווח מזון יוצר התניה חיובית לביקורים חוזרים.

לא כל הפרחים כוללים את כל החלקים. פרחים מסוימים מואבקים על ידי הרוח וחסרים עלי כותרת צבעוניים. פרח שיש בו עלי גביע, עלי כותרת, אבקנים ועלי שחלה נקרא "פרח מושלם".

צורת הפרח חשובה לזיהוי משפחות צמחים. יש התאמה בין צורת הפרח לאמצעי ההאבקה שלו. למשל במשפחת הדגניים, ההאבקה על ידי רוח גורמת לחוסר עלי כותרת צבעוניים ולחוסר ריח.

פרחים נכון (סימטריה רדיאלית) ניתנים לחתוך במספר צירים ולקבל חלקים דומים. פרחים בלתי־נכונים (סימטריה דו־צדדית) יש להם רק ציר סימטריה אחד. קיימות גם כותרות פשוטות וכותרות מורכבות עם מבנים שונים.

פרח דו־מיני מכיל אבקנים (החלק שמייצר את זרע האבקה) ועלי (החלק שמקבל את האבקה). פרח חד־מיני מכיל רק אבקנים או רק עלי. בצמח חד־ביתי נמצאים שני סוגי הפרחים על אותו פרט. בצמח דו־ביתי הם על פרטים נפרדים.

ההפריה נעשית על ידי האבקה, העברת אבקת הפרחים לצלקת. האבקה יכולה להיעשות על ידי רוח, מים או בעלי חיים. האבקה זרה היא כאשר האבקנים של צמח אחד מואבקים לפרחים של צמח אחר מאותו מין. האבקה עצמית היא כאשר פרח מקבל את אבקתו שלו או של פרחים אחרים באותו הצמח.

יש צמחים עם פרח יחיד ויש צמחים עם תפרחת, אוסף פרחים על גבעול. תפרחת מסוימת (קצרה) מפסיקה את צמיחת הציר הראשי אחרי הופעת פרח. בתפרחת בלתי־מסוימת הציר הראשי ממשיך להתארך ופרחים נוצרים מהבסיס כלפי הקצה.

צבע וצורה של פרחים מותאמים למאביקים. בני־אדם רואים את הספקטרום הנראה, בעוד מרבית המאביקים רואים גם בתחום האולטרה־סגול. בפרחים רבים יש "מסלולי כניסה" נראים באולטרה־סגול שמדריכים את החרקים אל הצוף.

בחלק מהאזורים הייתה העדפה אבולוציונית לפרחים אדומים במקומות עם מאביקים שזיהו אדום בקלות. בארץ נפוצים פרחים צהובים, ורודים ולבנים. גדלים וצורות שונות נבחרו כדי להתאים לחרקים ולציפורים המקומיים.

פרח כלנית אדום | חמציץ צהוב | פרח כחול של למרגנית

פרח אירוס | פרח ורד | דבורה אוספת צוף

הפרחים נחשבו לנושא פופולרי באמנות במשך דורות. הם הופיעו במצרים העתיקה כסמלים, וברנסאנס זוהו עשרות סוגי פרחים ביצירות כמו ה"פרימוורה". בציורי טבע דומם של הולנד שילבו אמנים פרחים ממקומות שונים וקפדו על דיוק בוטני. גם היום פרחים מופיעים בצילום ובאמנות מודרנית.

פרח הוא החלק בצמח שעוזר לו להתרבות. הפרח מייצר תאים של זכר ונקבה. כשמתאחדים התאים האלה נוצרים זרעים.

פרחים מושכים חרקים וציפורים. בעלי החיים האלה עוזרים להעביר אבקה (גרגירי אבקה שעוזרים לצמח להרבות). פרחים נותנים צוף (נוזל מתוק) או אבקה כתמורה.

לא כל הפרחים דומים. חלקם קטנים ופשוטים, וחלקם גדולים ומורכבים. פרח "מושלם" יש בו גם אבקנים וגם עלי שחלה.

יש פרחים עם צורה עגולה שנחזית אותו מכל הכיוונים. יש פרחים עם צורה שטרא לכניסה אחת בלבד.

חלק מהצמחים נושאים פרחים עם שניהם המינים על אותו הצמח. אחרים צריכים צמח שני כדי להפרות.

יש צמח עם פרח אחד בלבד. יש צמחים שקבוצת פרחים קוראים לה תפרחת.

הצבעים של הפרחים עוזרים למשוך חרקים. חרקים רואים גם אור אולטרה־סגול. בפרחים רבים יש סימון שמראה לחרק איפה למצוא את הצוף.

בארץ נפוצים פרחים צהובים, ורודים ולבנים.

כלנית אדומה | חמציץ צהוב | ורד

אמנים אוהבים לצייר פרחים. במצרים העתיקה פרח הלוטוס סימל דברים חשובים. ברנסאנס ציירו הרבה פרחים בציורים מפורסמים.