פריגטה

פְרִיגָטָה היא שם שניתן לסוגים שונים של אוניות מלחמה. בדרך כלל זו אונייה יחסית מהירה, קטנה עד בינונית, עם חימוש קל עד בינוני. מאז המאה ה-17 ועד היום המונח שונה לפי התקופה וטכנולוגיה.


המונח כנראה הגיע מאיטליה (fregata). במאה ה-15, 16 פריגטות היו גליאות ים-תיכוניות קטנות. הן הונעו במשוטים ובמפרשים, והיוו כלי להעברת ידיעות וסיורים לאורך החוף.


בעידן המפרשים הפריגטה הייתה ספינת מלחמה חד-סיפונית או דו-סיפונית, מהירה וחדה בגוף כדי לשפר את מהירותה. בדרך כלל נשאה 24, 38 תותחים והייתה מסווגת בדרגות נמוכות בצי המלכותי הבריטי. היא לא נכללה במערך הטורי של אוניות-קו (אוניות-קו הם ספינות כבדות שנלחמות בקו), אלא שימשה לסיור, איסוף מודיעין ולליווי שיירות, בקיצור: "העיניים של הצי".

פריגטות צטיינו במהירות וביכולת שהייה ממושכת בים. הן ניתנו לפקודים עצמאיים, דבר שדרש מיומנות והוביל לעתים לסיכונים ולגילויים בקרב מנהיגים צעירים.


במאה ה-17 המונח לא היה אחיד. בצי הבריטי פריגטות הותאמו לגוף צר ונמוך כדי לשפר מהירות ויציבות קרובה לרוח. היתרון היה מהירות; החיסרון היה מקום מצומצם לתותחים, ולכן רבות מהן נשאו סוללה אחת בלבד.

דוגמה חשובה היא ה"Constant Warwick" (1645), שנחשבת לפריגטה אנגלית מוקדמת וששירתה הובילה לשינויים בתכנון אח"כ.


במאה ה-17 ובתחילת המאה ה-18 נבנו פריגטות עם אשנבי משוטים (פתחי משוטים) ולעיתים תותחים גם על סיפון תחתון חלקי. כונן זה כונה "חצי סוללה" (demi-battery) והיו לו יתרונות במצבי דממת רוח ובמשימות נגד שודדי ים.


במחצית המאה ה-18 התגבשה התצורה הידועה כ"פריגטה אמיתית": אוניית סיור דו-סיפונית שבה הסיפון התחתון אינו חמוש בתותחים כלל, בעוד הסיפון העליון נושא את סוללת התותחים הראשית. היתרון היה "freeboard" גבוה יותר, כלומר אשנבי התותחים היו גבוהים מעל קו המים, מה שאפשר לפעול בים סוער בלי לסגור אשנבי־תותחים.

פריגטות כאלה היו נפוצות בתקופת המלחמות הנפוליאוניות. הן שירתו במגוון תפקידים: סיור, תקיפת ספינות סוחר של האויב, ליווי והפגנת נוכחות במושבות רחוקות. דוגמה למסע ארוך בוצעה על ידי הפריגטה הצרפתית "Boudeuse", שסיירה כמה שנים עם אובדן צוות מצומצם.

משימה מרכזית של הפריגטה הייתה מציאת צי האויב והעברת מידע. לדוגמה, במרדף של הוריישו נלסון אחרי נפוליאון ב-1798 פיזור הפריגטות סיכל חלק מהמודיעין, מה שהקשה על עצירת הפלישה המצרית.


במחצית המאה ה-19 שימש השם גם לספינות סוחר מהירות בשם "פריגטת בלקוול". הן לא היו חמושות אך נבנו בהשראת מבנה הפריגטה ושימשו להובלת נוסעים, למשל לאוסטרליה.


ממש באמצע המאה ה-19 החלו להוסיף מנועי קיטור לפריגטות. ספינות שעוד שמרו מפרשים וקיבלו מדחף או גלגל משוט כונו "פריגטות קיטור" או "פריגטות משוטות".


שדרוגי הטכנולוגיה (מנועים יעילים, מדחפים, ברזל ושריון) הובילו לפריגטות גדולות יותר, ולבסוף לאוניות משוריינות (ironclads). גם פריגטות עץ־מונעות ופריגטות משוריינות התקיימו במעבר הזה, אך נכחדו במהירות כאשר הופיעו אוניות משוריינות מודרניות יותר.


מהמאה ה-20 המונח חזר לשימוש בציים שונים לתיאור אוניות ליווי וסיור. במהלך מלחמת העולם השנייה נבנו פריגטות רבות לליווי שיירות נגד צוללות גרמניות. דוגמה חשובה היא סדרת ה-River הבריטית, שהייתה בנויה להישאר ימים רבים בלב הים, מצוידת בסונאר (מכשיר שמגלה צוללות) ובפצצות עומק.

אחרי המלחמה פריגטות שודרגו והשתנו: סדרת Leander הבריטית ושיישיהן מאוחר יותר Type 23 הן דוגמאות לפריגטות נגד-צוללות מודרניות, עם מנחת מסוק וחימוש ימי-אוויר וטורפדות.


מאמצע המאה ה-20 פריגטות גם צוידו בטילים מונחים נגד ספינות ונגד מטוסים. בצי האמריקאי נודעו סדרות כמו Knox ו-Oliver Hazard Perry. במאפיין מודרני יש חפיפה בין פריגטה למשחתת בגודל ובחימוש; פריגטות היום נעות בדרך כלל בין כ-4,000 ל-7,000 טון.


עוף הפריגט נקרא כך על שם ספינות הפריגטה, בגלל מעופו המהיר והרגלי השוד שלו.

הרומנים של פטריק או'בריאן וסרט הקולנוע "אדון ומפקד" מציגים פריגטה בשם "Surprise" ומציגים את חיי הצוות במלחמות הנפוליאוניות.

פריגטה היא אוניית מלחמה מהירה וקטנה עד בינונית. היא נועדה לסיור, להביא ידיעות ולשמור על אוניות אחרות.


בהתחלה, במאה ה-15, 16, פריגטות היו סירות משוטים־ומפרש. הן שימשו להעברת הודעות ולסיורים קרובים לחוף.


במאה ה-18 פריגטה הייתה ספינת מפרשים מהירה. היא נשאה תותחים על סיפון אחד בדרך כלל. תפקידיה: לעקוב אחרי האויב, לתקוף ספינות סוחר ולשמור על שיירות.


הייתה גם תצורה שנקראה "פריגטה אמיתית": שני סיפונים, אבל רק הסיפון העליון היה חמוש בתותחים. זה עזר לה לשוט בים סוער כי התותחים היו מעל המים.


מאוחר יותר הוסיפו לפריגטות מנוע קיטור. הן הפכו למהירות וגדולות יותר, ואז הופיעו גם אוניות עם שריון פלדה.


במלחמת העולם השנייה בנו פריגטות שיירו על אוניות מסחר והגנו מפני צוללות. אחרי כן פריגטות קיבלו סונאר, מכשיר שמגלה צוללות, ומסוקים על סיפון.

היום יש פריגטות שמירות טילים, שמגנות על שייטות. חלקן גדולות מאוד ודומות למשחתות.


עוף הפריגט נקרא על שם הספינות האלה, כי הוא מהיר ו"גונב" מזון בשמיים.

בספרים ובסרטים כמו "אדון ומפקד" רואים חיים על פריגטה בתקופת המלחמות הנפוליאוניות.