פרליט הוא סלע געשי, בעצם זכוכית געשית (להבה שהתקררה מהר מאוד ולא הספיקה ליצור גבישים) שעשירה במים יחסית. שמו משועתק מצרפתית: perle, פנינה, על שום הברק הפניני והגרגרים שנוצרים בו.
כאשר פרליט מחומם במהירות לטמפרטורות גבוהות, המים הלכודים בזכוכית הופכים לקיטור. לחץ הקיטור גורם לגרגירים להתנפח עד כ־20 פעמים הנפח המקורי. התוצר הוא חומר בהיר, קל ועמיד בחום, שמתאים למגוון שימושים.
זכוכית געשית נוצרת כשהלבה הצמיגה מתקררת כל כך מהר שהיא לא מאפשרת גבישות לגדול. הזכוכית הזאת בדרך כלל מכילה 2%, 5% מים וכמות גדולה של סיליקה.
פרליט נוצר במידה רבה כתוצאה מ"מיום", כלומר ההוספה הדרגתית של מים לזכוכית געשית ריוליטית (לבה חומצית). אובסידיאן, סוג זכוכית געשי יבש מאוד, יכול לעבור מיום ולהפוך לפרליט כשהתכולה שלו עולה ל־2%, 5% מים. המיום קורה לאורך סדקים קונכייתיים שנוצרים בזמן ההתקררות, והוא מואץ אם יש הרבה סיליקה ומאט בטמפרטורות נמוכות או אם יש הרבה סידן ומגנזיום.
במקרים מסוימים הזכוכית הפרליטית מתקבעת והופכת לסלע גבישי או לוויטרופיר (סלע שמכיל גבישים גדולים בתוך מסה זכוכיתית). הגבישים הנפוצים הם קוורץ, אורטוקלז ופלאגיוקלז. ההתגבשות מתרחשת לעתים לאורך הסדקים או על פני פנוקריסטים (גבישים גדולים בתוך המסה).
פרליט מופיע בעיקר ברצועות ריוליטיות שנוצרו בין השלישון לאמצע הרביעון מבחינה גאולוגית. הוא נפוץ בכיפות געשיות ובאזורים של קשתות איים והעתקים אורוגניים. פרליטים יכולים להיווצר גם בשולי חללים פלוטוניים, דוגמת דייקים וסילים.
הרכבו הכללי של הפרליט דומה לאובסידיאן, אך הוא מכיל יותר מים ויש לו ברק פניני-שעוותי.
בחתכים פרליטיים זוהו שלושה אזורי מרקם עיקריים:
שכבה קרובה לפני השטח, קלת משקל ונקבובית, דומה לפומיס.
שכבת ביניים צפופה יותר, במרקם של גרגרי סוכר, שלרוב צהבהבה.
השכבה התחתונה מכילה פרליט אפור-פניני, עם היפרדות שכבתית קונצנטרית כמו קליפות בצל. כאן יימצא גם לעתים אובסידיאן ותכלילים מינרליים שנוצרו בהתגבשות.
חימום פרליט ל־850, 900 מעלות צלזיוס מאדה את המים ומגרום לו להתנפח, בדומה לפופקורן. צבעו של הפרליט הנפוח בדרך כלל בהיר עד לבן.
החל משנות ה־30־40 של המאה ה־20 משתמשים בפרליט בתחליפים לוורמיקוליט. מאז שנות ה־50 השימושים התרחבו לבנייה, לתעשייה ולחקלאות.
פרליט קל ומשמש לבידוד תרמי ואקוסטי. גרגרי פרליט מוחדרים גם ללבני בטון כדי להקל על המשקל ולשפר בידוד. הוא גם משמש כחומר מרקם בצבעים ובחלפים לקירות גבס.
משמש כמסנן למים ולנפט, כחומר שוחק בדטרגנטים וכחומר מוסיף בקרמיקה, בין השאר בגלל משקלו הקל ותכונות הבידוד שלו.
המשטח הפנימי הגדול של הפרליט מאפשר לו לשמור מים ואוויר. לכן מוסיפים אותו לתערובות מצע בכמויות משתנות (כ־25%, 75%). הוא ניטרלי בחומציות, קל להובלה, ותורם לשיפור סביבות גידול והידרופוניקה.
כריית פרליט התפתחה ברחבי העולם. מקורות עיקריים כוללים יוון, טורקיה, ארצות הברית, סין ורוסיה. מרבית הכרייה מתבצעת בבור פתוח, ולאחר מכן הסלע נשבר ומגורד לעיבוד.
פרליט הוא סלע געשי שמראהו פניני וקל מאוד. זוהי זכוכית געשית. זכוכית געשית נוצרת כשהלבה מתקררת מהר מאוד.
כשמחממים פרליט חזק, המים שבתוכו הופכים לקיטור. הקיטור גורם לפרליט להתנפח עד כ־20 פעמים. זה דומה ל"פופקורן" שנסגר ופתאום מתפוצץ. אחרי החימום הוא לבן וקל.
פרליט נוצר כשהאובסידיאן (זכוכית געשית יבשה) מקבלת מים. המים חודרים לסדקים והופכים את הזכוכית לפרליט.
יש לפרליט שלוש שכבות טיפוסיות: קרוב לפני השטח הוא נקבובי כמו פומיס. מתחת יש מרקם גרגרי. בשכבה התחתונה יש שכבות כמו קליפות בצל.
פרליט משמש בבנייה ובגינון. בגינון הוא עוזר לקרקע לשמור מים ואוויר. הוא קל לשינוע ולא מזיק כי אין בו חומרים רדיואקטיביים.
פרליט נחצב במדינות רבות. דוגמאות בולטות הן יוון וארצות הברית.
תגובות גולשים