פרנץ אופנהיימר (30.3.1864 ברלין - 30.9.1943 לוס אנג'לס) היה רופא, כלכלן וסוציולוג יהודי-גרמני. הוא פיתח את רעיון הסוציאליזם הליברלי, תמך בהתיישבות ציונית והיה בין מי שהניחו יסוד ליישובים שיתופיים.
בביתו גדל בתנאי חינוך ששילבו חופש ואמירה אמיתית. הוא סיים תיכון מוקדם ולמד רפואה בפרייבורג וברלין. בתחילת דרכו עבד כעוזר מחקר אצל פאול ארליך וזמן מה שימש רופא כפרי ואז רופא בשכונות עוני של ברלין. חשיפתו לתחלואות ולרעב בעיר ובהכפר השפיעה עליו מאוד. ב-1895 עזב את הרפואה כדי להתרכז בתיקון חברתי, והשתמש בכלים מדעיים מ עולם הרפואה כדי לנתח תופעות חברתיות.
במשך תקופה ערך כתבי עת וכתב מאמרים וסאטירה. ב-1890 נשא את מרתה והיה אב לשלושה ילדים, ביניהם לודביג-יהודה שהיה כלכלן והיינץ-הלל שפעל בתחום הבוטניקה. לאחר גירושיו נישא למתילדה הול ולזוג נולדה בת, רנטה, ב-1917.
הוא קיבל דוקטורט במדעי החברה בקיל ב-1908 ושימש מרצה בברלין. יזם הקמת יישובים שיתופיים בגרמניה. ב-1919 מונה לפרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת פרנקפורט, שם היה פרופסור סוציולוגיה הראשון בגרמניה. בין תלמידיו היה לודוויג ארהרד.
בשלהי 1938, כששלטו הנאצים, עזב את גרמניה עם בתו. הוא התנגד ללאומנות יהודית מודרנית וחיפש דרך ציונית מבוססת שיתוף. ב-1939 הרצאותיו ביפן בוטלו והוא הוגלה, מצא מקלט זמני בשאנגחאי וב-1940 היגר לארצות הברית. נפטר בלוס אנג'לס ב-1943. בשנת 2007 הועברו אפרו לפרנקפורט.
אופנהיימר כתב רבות במדעי החברה על כלכלה וסוציולוגיה. הוא הדגיש שסוציולוגיה חוקרת את מערכות החברה כולה. בין כתביו המרכזיים נמצא "שיטת הסוציולוגיה" ו"המדינה".
אופנהיימר טען שהעוול החברתי נובע מהריכוז של קרקעות בידי בעלי אחוזות. כאשר קרקע נעשית מוגבלת, איכרים מפונים והופכים לעובדים זולים בעיר. זה דוחק שכר ומחזק עוני.
הפתרון שהציע היה לפרק את מונופול הקרקע על ידי בעלות ציבורית והתיישבות שיתופית של משפחות חקלאיות. מודל זה מבוסס על סוציאליזם ליברלי, דרך ביניים שמנסה לשלב צדק חברתי ושוק חופשי. הוא התנגד לביטול מלא של רכוש פרטי ולשוויון הכפוי בשכר, וטען שהתגמול על פי יכולת והישג מעודד יוזמה ועבודה טובה.
אופנהיימר גם דיבר על כך ששגשוג כפרי הוביל לאורך ההיסטוריה לשגשוג מדינות ותרבויות. רעיונותיו השפיעו על מודלי יישוב שיתופיים שבאים לידי ביטוי כיום במושבים ובקיבוצים מסוגים שונים.
האנטישמיות במזרח אירופה קירבה אותו לציונות. הוא לקח חלק בקונגרסים ציוניים ושיתף פעולה עם תומכי התיישבות. ב-1902 פרסם מאמרים על רעיון התיישבות קואופרטיבית בארץ ישראל, ובהשפעתו וחזונו הוא הוצג בקונגרס הציוני כנציג דגם חברתית מודרנית.
בחורף 1911 הוקם היישוב השיתופי "הקואופרציה במרחביה" בעמק יזרעאל. היישוב החל עם כ-20 מתיישבים, בניהול האגרונום שלמה דיק. המתיישבים התמודדו עם קשיים כמו התנכלויות ומחלות. מלחמת העולם הראשונה החריפה את הבעיות והקואופרציה פסקה להתקיים בסוף 1918, ופוזרה רשמית ב-1919.
אופנהיימר בחן התאמות מעשיות לרעיונותיו בביקוריו בארץ, ובשנות מאוחרות יותר הדגם שלו נשאר מקור להשפעה על צורות התיישבות שיתופיות.
אחיו היה הביוכימאי קרל אופנהיימר. אחותו פאולה דהמל הייתה משוררת ילדים. שני בניו עלו לארץ וגרו ברחובות. אחיינו חנן אופנהיימר היה חוקר חקלאות והוראה באוניברסיטה העברית.
אפרו הועבר לפרנקפורט בשנת 2007, כמחווה להנצחת פועלו.
פרנץ אופנהיימר נולד ב-1864 בברלין. הוא היה רופא, כלכלן וסוציולוג. סוציולוג הוא מי שלומד איך אנשים וחברות חיים יחד.
כחלק מעבודתו כרופא ראה את העוני ואת מחלות הילדים. זה גרם לו לעזוב את הרפואה ולעזור לחברה.
הוא כתב והרצה על דרכים לשפר את חיי האנשים. הוא גם ניהל ניסיונות להקים יישובים חקלאיים שיתופיים.
בשנות ה-30 נאלץ לעזוב את גרמניה בגלל חוסר ביטחון. אחרי שהסתתר ביפן ובשאנגחאי, הגיע לארצות הברית. נפטר ב-1943 בלוס אנג'לס.
אופנהיימר חשב שהרבה בעיות נגרמות כשאדמה שייכת רק לכמה אנשים. הוא רצה שאדמה תהיה בבעלות ציבורית. במקום זה, משפחות חקלאיות יגורו ויעבדו יחד. זה נקרא קואופרציה. קואופרציה היא עבודה משותפת של כמה אנשים.
הוא תמך ברעיון של סוציאליזם ליברלי. זה אומר, דרך ביניים בין שיתוף מלא לבין שוק פרטי. כל אחד מקבל לפי עבודתו, אבל יש גם צדק חברתי.
האנטישמיות עזרה לו להבין שאנשים יהודים צריכים פתרונות בטוחים. הוא לקח חלק בבניית יישוב שיתופי בארץ.
בשנת 1911 הוקמה הקואופרציה במרחביה בעמק יזרעאל. היו שם כ-20 מתיישבים. היישוב נאבק בקשיים וסגרו אותו אחרי מלחמת העולם הראשונה.
היו לו כמה אחים. שני בניו עלו לארץ גרו ברחובות. אחיינו היה חוקר חקלאות.
תגובות גולשים