מזה הקמתה עוררה ישראל עניין רב אצל סוכנויות מודיעין. הסכסוך עם המדינות הסמוכות והמיקום האסטרטגי הפכו אותה ליעד לגיוס מרגלים.
איש עסקים ישראלי שנשכר על ידי המודיעין המצרי ב־1963. בהחזרתו הקים מפעל טקסטיל שבישל פעילות מודיעינית. נחשף, נשפט ל־18 שנות מאסר ושוחרר אחרי כ־10 שנים. נפטר ב־2003.
לינוב הגיע כקצין קג"ב בתחילת שנות ה־70. פעילותו בארץ לא הייתה מוצלחת מאד. הוא נתפס ב־1973, נשבר בחקירה ונידון ל־18 שנות מאסר. ב־1974 הוחלף בעסקת חילופי שבויים. לאחר שחזר למדינתו הושפל ופוטר.
חייל גרמני שלבש זהות יהודית בשם גבריאל זיסמן והעלתה לישראל. מאוחר יותר שיתף פעולה עם המצרים, חזר לרגל ב־1957 עם דרכון מזויף ונתפס. נשפט ונדון ל־5 שנות מאסר.
בשנים האחרונות נרשמו ניסיונות איראניים לגייס ישראלים דרך רשתות חברתיות. שב"כ (שירות הביטחון הכללי, גוף ביטחוני ישראלי שאחראי על ביון פנים וביטחון) חשף עד דצמבר 2024 שנים‑עשר תאים. מאז פרוץ המלחמה ועד מאי 2025 השב"כ סיכל כ־20 פרשיות חמורות והוגשו מעל 30 כתבי אישום.
המגויסים קיבלו משימות ששודרגו עם הזמן: בהתחלה גרפיטי וצילומים, ובהמשך מעקבים, התקנת מצלמות, פגיעה בתשתיות ואפילו משימות מסוכנות יותר. התשלום ניתן לעיתים דרך ארנקים דיגיטליים.
מדינות וארגונים כמו חזבאללה וחמאס ניסו לגייס אזרחים ערבים בישראל. חלקם נענו בגלל רעיונות לאומיים, חלקם בגלל תמריצים כלכליים.
בשנות האלפיים נחשפו רשתות ורבים נעצרו. דוגמאות בולטות: אמיר מח'ול שהורשע ב־2010 ונידון לכ־9 שנות מאסר; יסמין ג'אבר שנעצרה ב־2020 בחשד לריגול לטובת איראן; ומאי מסארוה שנגזרו עליה 30 חודשי מאסר ב־2021.
חלק מהדרוזים ברמת הגולן חשו זיקה לסוריה. זה התבטא גם בפרשיות מודיעין.
בשנת 1971 נעצר כמאל קנג', מנהיג דרוזי ברמת הגולן, בחשד לריגול לטובת סוריה. שוחרר ב־1973 כחלק מחילופי שבויים.
ב־1973 נתפסה רשת גדולה שהורכבה בעיקר מדרוזים ממג'דל שמס. הם אספו מידע אזרחי וצבאי בעבודות שונות. כמה מעשיהם סייעו לסורים במלחמת יום הכיפורים, לפי טענות מצד הרשת. שכיב אבו ג'בל נידון לעונש כבד, אך שוחרר ב־1984 במסגרת עסקת חילופי שבויים וחזר לסוריה, שם זכה להוקרה.
ישראל הייתה יעד למרגלים מאז שהוקמה. סוכנויות מודיעין הם ארגונים שאוספים מידע סודי.
איש עסקים שקיבל כסף ממצרים ב־1963. הקים מפעל ששימש כתחנת ריגול. נתפס ונכלא. שוחרר אחרי כעשר שנים.
מרגל של ברית המועצות שבא לישראל בתחילת שנות ה־70. נתפס ב־1973 והוחלף בעסקה ב־1974.
איש מגרמניה ששינה את זהותו והגיע לישראל. מאוחר יותר ריגל למצרים, נתפס ונכלא.
איראן ניסתה לגייס אנשים דרך רשתות חברתיות. שב"כ (המשטרה החשאית של ישראל) חשף כמה תאים. בתחילה ביקשו משימות פשוטות. אחר כך הם ביקשו משימות מסוכנות יותר. חלק מהמגויסים קיבלו כסף דרך ארנקים דיגיטליים.
ארגונים כמו חזבאללה וחמאס ניסו לגייס אזרחים ערבים. כמה אנשים נעצרו והורשעו, כולל מקרים ב־2010, 2020 ו־2021.
חלק מהדרוזים ברמת הגולן שמרו על קשר עם סוריה. זה הוביל לפרשיות כמו של כמאל קנג' שנעצר ב־1971 ושוחרר ב־1973.
ב־1973 נתפסה רשת דרוזית גדולה. הם אספו מידע צבאי ואזרחי. מנהיג הרשת שוחרר ב־1984 וחזר לסוריה.
תגובות גולשים