פרשת כי תשא היא פרשת השבוע התשיעית בספר שמות. הפרשה מתחילה בציווי להשלים את הקמת המשכן (המשכן = אוהל לקדש את עבודת ה') וממשיכה mainly בסיפור חטא העגל וההשלכות שלו.
הפרשה פותחת בציוויים לסיום בניית המשכן. כל אדם מתבקש לתרום מחצית השקל, תרומה כספית לשירות המשכן ולכפרה. מצווים להכין את הכיור שבו הכהנים (כהן = רב שמשרת במשכן) ירחצו ידיהם ורגליהם, להכין שמן המשחה שאמור לקדש את האוהל והכלים, ולבשל קטורת (לבוש של עשבי הבושם שנשרפים במשכן). נאסר להכין שמן או קטורת כאלה לשימוש חוץ־משכן.
ה' מצווה למנות את בצלאל בן אורי ואת אהליאב בן אחיסכך כאומנים הראשיים של הבניה. בצלאל משבט יהודה ואהליאב משבט דן; חז"ל ראו בכך סמל של ייצוג גדול וקטן בעשייה המשותפת.
נזכרת שמירת השבת. השבת מוגדרת ברית בין ה' לישראל. נאמר שהיא סימן לכך שה' מקדש את העם ושברא את העולם בשישה ימים. על חילול השבת נאמר עונש חמור.
משה יורד מהר סיני עם לוחות הברית. העם, שחיכה זמן רב, דורש מאהרון להכין אלוהים שינהג לפניהם. אהרון מכין עגל זהב; העם חוגג. משה רואה, שובר את הלוחות, ומשמיד את פסל הזהב. הוא מאשים את אהרון; הלוים מצטרפים למשמרת האל וגורמים להפסקת המעשים. יש מגפה בעקבות החטא, אך ה' לא משמיד את כל העם.
משה עובר להתגורר מעט מחוץ למחנה ובקש לראות את כבוד ה'. ה' מראה לו את "צדו האחורי" בלבד, ומורה להכין לוחות חדשים. משה עולה שוב להר ארבעים יום ומקבל לוחות שניים. ה' מלמד אותו גם את שלוש־עשרה מידות הרחמים, תכונות ה' של רחמים וסליחה, ומכונן ברית חדשה עם ישראל. בפרשה חוזרים איסורים הלכתיים רבים: איסור עבודה זרה, מצוות שלוש הרגלים, ביכורים ועוד, וגם איסור אכילת בשר וחלב יחד.
המצוות המרכזיות בפרשה: תרומת מחצית השקל, הקפדה על כללי המשכן, שמירת השבת, איסור עבודה זרה, ותזכורת למצוות הרגילות כמו שלוש רגלים וביכורים.
קוראים את הפרשה בין ט"ו בכרך אדר לכ"ב באדר (בשנים מעוברות הארכה קלה). יש הבדלים בנוסחי ההפטרה לפי עדות שונות.
ההפטרה המקושרת לפרשה היא מעשה אליהו ונביאי הבעל. בפרקטיקה יש הבדלים לפי נוסחים ולעתים קוראים הפטרות אחרות בשנים מסוימות.
פרשת כי תשא היא פרשה בספר שמות. היא מדברת על סיום המשכן. המשכן הוא אוהל קדוש לעבודת ה'. רוב הפרשה מדברת על חטא העגל. חטא העגל הוא כשהעם עשה פסל זהב.
ה' מבקש שכל אחד יתן מחצית השקל. מחצית השקל זו תרומה קטנה לכבוד המשכן. הכהנים (כהן = איש שעובד במשכן) צריכים לרחוץ בכיור לפני העבודה. יש שמן מיוחד לשים על האוהל והכלים. גם יש קטורת, בושם שמשרפים במשכן.
ה' בוחר את בצלאל ואהליאב לבנות ולעצב את המשכן. אחד משבט יהודה. השני משבט דן.
השבת היא יום מנוחה. הכוונה היא לקדש את היום ולזכור שה' ברא את העולם בשישה ימים.
משה מקבל את לוחות הברית מה' על ההר. העם חיכה, והתרגש. הם ביקשו מעגל זהב. אהרון עשה אותו. משה ראה ושבר את הלוחות. הוא השמיד את העגל. הלוים פעלו כדי לעצור את החטא. בעקבות המעשה הגיעה מגפה, אבל ה' לא הכחיד את העם.
ה' אומר למשה להכין לוחות חדשים. משה עולה שוב להר ומקבל את הלוחות השניים. ה' גם מראה לו את רחמנותו. הוא מבטיח את הכניסה לארץ ישראל בעתיד. בפרשה חוזרים כמה חוקים חשובים.
ההפטרה קשורה למעשה אליהו עם נביאי הבעל. יש הבדלים בקריאה לפי עדות שונות.
תגובות גולשים