פשוש (שם מדעי: Prinia gracilis) היא ציפור שיר זעירה ממשפחת התפריים. שם מדעי הוא השם המדויק של המין.
הפשוש קטן מאוד: אורך הגוף כ-12, 14 ס"מ ומשקלו כ-7 גרם. הגב חום‑אפרפר ומפוספס בפסים קצרים. הבטן לבנה‑אפרפר. הזנב ארוך, מדורג וזקור (מוטה כלפי מעלה). כל נוצת זנב מסתיימת בכתם שחור ועטרת לבנה. המקור דק וחד; במין הזכר הוא נעשה שחור בעונת הקינון.
התפוצה נמשכת מסומליה ומזרח אפריקה דרך המזרח התיכון ועד לצפון הודו. הפשוש חי בבתי גידול שונים: שדות, גנים, ביצות, חורשות וסבכים (קבוצות שיחים צפופות) וגם באזורים עירוניים. מדובר בציפור יציבה שאינה נודדת. בישראל היא שכיחה בצפון ובמרכז, פחות בנגב הדרומי. בעשור השני של המאה ה-21 נרשמה ירידה באוכלוסייה, כנראה בגלל פלישת מינים מתחרים כמו המיינה והדררה.
הפשוש אוכל בעיקר חרקים קטנים. הוא גם ניצל חסרי‑חוליות אחרים, זרעים ופירות.
הפשוש פעיל ובולט, אך בחורף הוא מסתתר בסבכים ומחפש מזון. הזכר בוחר נקודה מוגבהת, שירו מונוטוני ויכול להימשך עד כמה דקות, ולעתים הוא מנתר בעת השירה. כשיש טורף, הוא מזהיר את הגוזלים בקול תקתוק חלש.
הפשוש מונוגמי (זוגי) וטריטוריאלי (שומר על שטח). שטח המחיה הפרטי נע סביב כשני דונם, ומשתנה לפי עונה וסביבה. תוחלת החיים הממוצעת כ־שנה וחצי, אך פרט יכול להגיע עד ארבע שנים ואף יותר (פרט מוטבע חי למעלה משש שנים).
עונת הקינון מתחילה בסוף פברואר, תחילת מרץ ונמשכת עד סוף יוני. בעונה יכולה להתרחש עד שלושה מחזורי קינון. הזכר בונה קן בצורת ביצה עם פתח בצד, מחומרי דגנים וזרדים. הנקבה מרפדת מבפנים בסיבי זרעים של צמחי משפחת המורכבים. לעיתים הזכר בונה כמה קנים עד שהנקבה בוחרת אחד.
הקן ממוקם בסבך או על שיח כ-40, 50 ס"מ מעל הקרקע. הבנייה נמשכת כ-5, 8 ימים. כעבור כשבוע מהתחלת הבנייה מטילה הנקבה 3, 5 ביצים ורדרדות עם כתמים אדמדמים. הדגירה מתחילה כשהוטלה הביצה הלפני האחרונה, ונמשכת 12, 13 יום. במהלך היום דוגרים הזכר והנקבה במשמרות; בלילה דוגרת הנקבה לבדה. הגוזלים נשארים בקן כ-12 יום. ההורים מנקים את הקן ומאכילים את הגוזלים גם מחוץ לקן כשבועיים נוספים. לאחר תקופה זו יגורשו הצעירים מטווח המחיה של הוריהם. 4, 8 ימים לפני סיום ההאכלה מתחיל הזכר בבניית קן חדש.
פשוש (Prinia gracilis) היא ציפור קטנה. השם המדעי שלה הוא Prinia gracilis.
היא קטנה: סביב 12, 14 ס"מ אורך. היא שוקלת כ-7 גרם. הגב חום‑אפרפר ומפוספס. הבטן בהירה. הזנב ארוך ומוטה כלפי מעלה. המקור שלה דק. אצל הזכר המקור משתנה לשחור בעונת הקינון.
הפשוש גרה מאפריקה ועד לצפון הודו. היא אוהבת שיחים, שדות, גנים ובתים ליד ערים. היא לא נודדת. בישראל יש אותה בצפונה ובמרכזה.
היא אוכלת בעיקר חרקים. היא גם אוכלת לפעמים זרעים ופירות.
הפשוש פעילה. בחורף היא מסתתרת בשיחים. הזכר שר בקול דומה ומשתמש בשירה כדי למשוך נקבה ולהגן על שטח. היא מונוגמית (חיה בזוג). היא שומרת על שטח שמשמש אותה. בדרך כלל היא חיה כשנה‑שנה וחצי. כמה פרטים עשויים לחיות שנים רבות יותר.
עונת הקינון מתחילה בסוף החורף ונמשכת עד סוף יוני. הזכר בונה קן דמוי ביצה עם פתח בצד. הנקבה מרפדת את הקן בפנים בחוטים וזרעים רכים. בדרך כלל יש 3, 5 ביצים. הדגירה נמשכת כ-12 ימים. שני ההורים דוגרים ביום. הגוזלים נשארים בקן כ-12 יום. אחרי כן ההורים מאכילים אותם מחוץ לקן עוד כשבועיים. לאחר מכן הצעירים עוזבים את ההורים.
תגובות גולשים