פשיעה חקלאית בישראל

פשיעה חקלאית היא סדרה של עבירות שמתרחשות בהקשר של חקלאות. דוגמאות כוללות גנבת בעלי חיים, גניבת יבולים וציוד חקלאי, פגיעה במטעים ושדות, הצתות, הרעלת מקורות מים וסחיטה של חקלאים לתשלום דמי חסות. לעיתים משתמשים במונח "טרור חקלאי" כשיש מניע לאומני או פוליטי.

חקלאות נערכת בשטחים פתוחים. זה מחייב להשאיר רכוש יקר בשטח, כמו תבואה שנקצרה ועדרים. תנאי זה מקשים על שמירה והגנה לעומת מבנים סגורים כמו בתים ומפעלים.

בתקופת המושבות בסוף המאה ה־19 נדרשה שמירה על שדות מפני התנכלויות. בתחילה השמירה נעשתה על ידי שומרים מקומיים, ולעיתים שולמו להם דמי חסות. החל מ־1908 עבר חלק מהתפקיד לשומרים יהודים, כמו ארגון השומר וקבוצות שמירה מקומיות.
הסכסוכים על אדמות והעוינות הפוליטית הובילו לנזקים חקלאיים, למשל עקירת עצים והצתת שדות בתקופת המרד הערבי.
עם הקמת המדינה פגעו גם פדאיון, לוחמים שהסתרדו לפעולות חודרות, במשאבים חקלאיים. אחרי מבצע קדש פחתו פעולות אלה. בעתות אלימות מאוגדת, כמו האינתיפאדות, גברה הגנבה החקלאית. בעקבות זאת הוקמה יחידת "המתמיד" במשטרה עם מתנדבים חקלאים.
הקמת גדר ההפרדה בתחילת המאה ה־21 הגבילה במידה רבה את הפשיעה החקלאית באזורי המגע. גם מקרים שבהם גורמי טרור קראו לפגוע ברכוש חקלאי הוזכרו כחלק מההוראות שניתנו למגויסים חיצוניים.
יש גם עליות עונתיות בפשיעה, למשל עלייה בגניבת כבשים ובקר לקראת חג הקורבן. לעיתים הפשיעה נובעת גם ממאבקי שטחים בין חקלאים, כמו ויכוחים על מרעה.
ארגונים אזרחיים כמו השומר החדש מסייעים לחקלאים. דו"חות תקשורת ב־2018 הצביעו על שימוש לא נכון בדיווחים על התופעה, מה שהביא לדרישה למימון גדול יותר לטיפול.
בנוסף, בשנים האחרונות נעשה שימוש בעפיפוני תבערה ונפצים מהגדה ועזה להצית תלתלים שדה בעוטף עזה.

ביישובי מועצה אזורית דרום השרון פרצה מחאה נגד גל הפשיעה החקלאית. תושבים מארגנים כנסים והעלאת מודעות. בכנס חירום בפברואר 2017 השתתפו מאות תושבים.

בדרום השטחים החקלאיים גדולים ובודדים יותר. זה מקשה על שמירה ואטרקטיבי לעבריינים. יש גם מקרים של "טרור חקלאי" על רקע לאומני באזור זה.
בשנים מסוימות המרכזיות נרשמה עלייה חדה בגניבות תוצרת, ובמחוז הדרומי נפתחו כ־24% מכלל התיקים על פשיעה חקלאית. בין 2016 ל־2019 כ־86% מהתיקים הללו נסגרו.
למרות שהפשיעה החקלאית מהווה חלק קטן מהפשיעה הכוללת (כ־0.22%), הנזק הכלכלי המשוער שלה נאמד בכ־2.1 מיליארד ש"ח בשנה.
דו"ח מבקר המדינה משנת 2017 מצא ליקויים מרכזיים: חוסר נתונים על היקף התופעה, וחוסר בכוח אדם ומבנה ארגוני מתאים במג"ב שמטפל בנושא. שיעור הגשת כתבי אישום בתיקים חקלאיים נמוך יחסית, מה שמחזק תחושת חוסר אמון בקרב החקלאים.

בנובמבר 2024 הוצעו ונחקקו תקנות שמחמירות את הטיפול בפשיעה חקלאית. התקנות מאפשרות קנסות מנהליים על כניסה לשטח חקלאי ללא רשות. עיקרי הקנסות: כניסה לקרקע זרועה, 1,500 ש"ח; כניסה ברכב, 2,500 ש"ח; כניסת בעלי חיים, 1,000 ש"ח לכל בעל חיים. התקנות נערכו בידי השרים יריב לוין ואיתמר בן גביר.

פשיעה חקלאית היא פשעים שקורים בחוות ובשדות. זה כולל גנבת בעלי חיים, גניבה של תבואה וציוד, והצתת שטחים. "טרור חקלאי" זה לפעמים כשמכים עושים את זה בגלל סיבות פוליטיות.

חקלאים עובדים בשדות פתוחים. שדות פתוחים מקשים על שמירה על הרכוש.

לפני כ־100 שנה היו שומרים על השדות. אחר כך היו קבוצות כמו "השומר" ששמרו גם כן. היו ויכוחים ופעמים בהם פגעו במטעים ובשדות.
אחרי הקמת המדינה היו פעמים של פגיעה במשאבים חקלאיים. בשנים של אלימות גברה גניבה של תוצרת. בעקבות זאת הוקמה יחידה של משטרה בשם "המתמיד" עם חקלאים מתנדבים.
לבסוף בנויה גדר באזור חלק מהמקומות, וזה עזר להקטין גנבות מסוימות.
לפני חג הקורבן יש יותר גניבות של כבשים ובקר.

תושבים בכפרים ויישובים בקשו עזרה והפגינו. בפברואר 2017 נערך כנס חירום בו השתתפו רבים.

בדרום יש שדות גדולים ובודדים. זה קשה לשמור עליהם. חלק גדול מהמקרי פשיעה מקורם בדרום. בין השנים האחרונות היו עליות בגניבות תוצרת.
הנזק הכלכלי מפשיעה חקלאית מוערך בכ־2.1 מיליארד שקלים בשנה.
דו"ח ב־2017 אמר שחסרים נתונים ויש מעט שוטרים לטפל בזה.

בנובמבר 2024 חקקו חוק שנותן קנסות לכניסה לשטח חקלאי בלי רשות. דוגמאות לקנסות: כניסה ברגל, 1,500 ש"ח. כניסה ברכב, 2,500 ש"ח. כניסת בעל חיים, 1,000 ש"ח לכל בעל חיים.