פתגם

פתגם הוא אמרה עממית קצרה שמביעה רעיון או מסר מוסרי. הוא מוגדר כסוגה ספרותית עממית שמצטיינת בקצרה וביכולת לעבור מהקשר להקשר. פתגמים פועלים בדיבור ובטקסטים כתובים, בספרות, בדת, בעיתון ובפרסומות. אנשים משתמשים בפתגמים כדי לשכנע, לתמוך בעמדה ולחבר בין סיטואציה לחוכמה מקובלת.

פתגמים רבים אינם ידועים כמקורם ומחברם; הם שואבים כוח מהמסר ומעיצובם המיוחד. דוגמאות מוכרות בלי מקור ברור: "אפשר להוביל את הסוס אל השוקת, אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות", "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" ועוד. לעומת זאת, יש פתגמים שמקורם בטקסטים עבריים קדומים, במיוחד בתנ"ך (משלי, קהלת) ובפרקי אבות. ציטוטי מקור נותנים פתגמים תוקף ומגבירים את השימוש בהם.

לעתים פתגם מקושר לצירוף מקראי אך אינו ציטוט מדויק. כך קורה עם גרסאות עממיות של הפסוק מקהלת על משלוח לחם למים. חופש הניסוח מאפשר שפה קולחת יותר בלי לאבד את המשמעות.

פתגמים עוברים שינויים סגנוניים ולעתים שינויים משמעותיים. למשל הנוסח במשנה "כל המקיים נפש אחת" הוצג בתלמוד עם תוספת המילה "מישראל" שמגבילה את המשמעות. הרמב"ם ניסח זאת אחרת והרחיב את היקף הנפש ל"בעולם", שינוי קטן במילים שמשנה את טווח היישום של הפתגם.

פתגמים נעים בין שפות ותרבויות בגלל סחר, הגירה ומפגשים תרבותיים. הם מתאימים לסביבה החדשה על ידי שינוי תמונתי או מלים: לדוגמה הפתגם "הכה בברזל בעודו חם" מופיע ברוב השפות. בבוכרית הוא נהפך ל"הכה בתנור בעודו חם", כאן ה'ברזל' הומר ל'תנור' שמתאים למסורת אפיית הלחם במרכז אסיה. דוגמה נוספת ביצירה חזותית: ציור של פיטר ברויגל הבן מדגים פתגם סאטירי על חנופה כלפי עשירים.

הצמצום, הניסוח המדוד והיכולת ליצור גרסאות חדשות מאפשרים לפתגמים לשרוד ולנוע בין דור לדור. הם גם משמשים כלים לשימור ערכים פנימיים בקבוצה ולגשר בין תרבויות שונות.

פתגם הוא אמרה קצרה עם רעיון פשוט או לקח. פתגם קל לזכור ולעבור מאדם לאדם.

חלק מהפתגמים לא יודעים מי המציא אותם. כמה פתגמים ידועים גם בתנ"ך, כמו במשלי ובפרקי אבות. פתגמים מהתנ"ך מקבלים כוח כי אנשים מכירים אותם.

לפעמים משנים קצת את המילים של הפתגם. שינוים כאלה יכולים לשנות גם את המשמעות. דוגמה: יש גרסאות שמדברות על "כל המקיים נפש אחת" ושונות מי התכוון להיות כלול במילים.

פתגמים עוברים בין מדינות ושפות. לפעמים משנים בהם מילה כדי שיתאים לתרבות. למשל "הכה בברזל בעודו חם" הופיע גם כ"הכה בתנור בעודו חם" בגרסה בוכרית. ציור של ברויגל מראה פתגם סאטירי על אדם שמשתף חנופה בעד כסף.

פתגמים עוזרים להעביר רעיונות מהר ובקלות. הם נשמרים דרך דיבור ומשנים צורה לפי המקום והזמן.